ברכת המזון במקום קביעות סעודה לפי כל המנהגים.
שאלה
שלום לכבוד הרב,
הייתי רוצה לדעת אחת ולתמיד, מהם המנהגים השונים (אשכנזים, ספרדים ותימנים) בנושא של ברכת המזון במקום שבו לא אכלו לחם, אמנם "קבעו סעודה". מהי ההגדרה, לפי כל אחד מן המנהגים לקביעות סעודה, ומתי מברכים ברכת המזון גם בלי לאכול לחם?
תודה רבה ושנה טובה.
תשובה
כולם מסכימים שהאוכל מיני מזונות, שהם מאפה, ולא בישול, בדרך של קביעות לסעודה, שהוא חייב בנטילת ידיים עם ברכה. ושמברך המוציא, וברכת המזון. נחלקו בעניין הקביעות לסעודה. שלפי הרמב"ם, הכל תלוי בכוונה, ולא בכמות, שאם התכוון שהעוגה או הבורקס שאכל היא סעודתו, ולא סתם טעימה, חייב בנט"י ומברך המוציא וברכת המזון. ואילו לפי השו"ע, הדבר תלוי גם בכוונה וגם בכמות, שאם אכל בכמות של סעודה, ולפי המחמירים, כשיעור של ארבע ביצים, וכוונתו שזו סעודתו, חייב בנט"י בברכה, ומברך המוציא, וברכת המזון.