1. אין מבדילין אלא על יין או על חמר מדינה, כגון ערק, קוניאק, בירה וכיוצ"ב. אולם לא על משקה מדינה. וז"ל רבינו, שבת, כט, יז: "מדינה שרוב יינה שכר, אע"פ שהוא פסול לקידוש, מותר להבדיל עליו, הואיל והוא חמר מדינה". ומורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל כתב בהערה נ: "אבל שאר משקאות כגון מיצים למיניהם אף שהם משקה מדינה... אינם חמר מדינה ופסולים לקידוש". ובסוף הערתו כתב: "אפשר להבדיל על בירה או קוניאק במקום שאין יין, אך לא על מיצים ולא על קפה". וכן כתב בילקוט יוסף סעיף רעב, שאין להבדיל על תה וקפה.
2. נטילת ידיים של הבוקר טעונה ברכה בגלל התפילה, כי רבינו, ברכות, ו, ב, כתב: "כל הנוטל ידיו, בין לאכילה, בין לקרית שמע, בין לתפילה, מברך תחילה... ולא זכר נטילת שחרית. וכתב מורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות ה, שלפי רבינו, אפילו לתפילת מנחה או ערבית יש צורך ליטול בברכה. כי לכל תפילה יש צורך בנטילה, ועיין רבינו, תפילה, ז,
ד. לעניין נטילת שחרית, וכתב מורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות יד, שאותה נטילה שהוא נוטל לאחר שקם משינתו, היא הנטילה לתפילת שחרית ולברכת כהנים אם הוא כהן, הרי שבעיקר הנטילה לתפילה.
3. לפי הרשב"א, אם נמצאו שלושה תולעים במרק, נאסר המרק, כי נוצרה חזקה, שהמרק מתולע, וכך נפסקה ההלכה בשו"ע. אולם נראה שהלכה זו אינה מוסכמת. כך לדוגמה, לפי רבינו, נראה שכל שיש תולעת יש להסירה, אפילו רביעית וחמישית, ואין לאסור את הכל, אפילו אחרי שלושה תולעים, השווה שו"ת הרמב"ם (בלאו), קעה.
4. כל שיש בה שיעור אכילה, לפחות כזית, יוצא בה ידי לחם משנה.