ערבית
אדם שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, האם הברכות שהתפלל שייכות לאותו יום או ליום המחרת?
אני גר ביישוב בו רוב היישוב אשכנזי ויש לנו מניין תימני אחד בימות החול מוקדם (נכון לחנוכה בשעה 5:30) כך שיוצא שבימות החול אני בכל מקרה צריך לצאת לעבודה מוקדם ולכן מבחינה הלכתית אין בעיה שאני אתפלל מוקדם לפני הזריחה. השאלה היא אם בימים שאני לא עובד אני רשאי מבחינה הלכתית להתפלל במניין זה עקב החשיבות שמדובר במניין תימני, ומה עוד שמנין זה הינו מצומצם וכל אדם שנעדר הדבר פוגע במניין.
מצווה עליך להשתתף במניין התפילה של בני עדתך שמתפללים לפי מסורת אבות, ובתנאי שזמן התפילה יהיה לפי ההלכה.
אדם שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, האם הברכות שהתפלל שייכות לאותו יום או ליום המחרת?
שלום למארי, לעיתים אני חוזר מעבודת לילה גמור מעייפות. אני לא מצליח כמעט לעשות כלום, ולכן כדי לא לפספס את זמן התפילה, אני קורא ק"ש, ומתפלל 18 בלבד, ללא תפילין. ולאחר שאני קם מהשינה, אני מניח תפילין (כי זמנה כל היום, ולעיתים אף מתפלל עימם מנחה). האם זה בסדר?
לכבוד הרב אני מתעורר בבוקר לפני הנץ החמה ואחר עלות השחר
1) האם אני יכול לקרוא ק"ש קודם התפילה למרות שהתפילה היא עם הנץ?
2) אם אני כן יכול לקרוא האם אני צריך להתכוון לצאת ידי חובת ק"ש? או שמא קריאה זו תפטור אותי מחיוב הקריאה סמוך לתפילה?
3) אם אני לא עתיד להתפלל 18 עם הנץ, אלא אחרי הנץ, האם לקרוא ק"ש עם ברכות בזמנה או רק ק"ש ללא ברכות? ואם אני קורא עם ברכות קודם הנץ, מה אני אעשה בתפילה עם הציבור?
תודה רבה ויום טוב
לכבוד הרב הדגול מו"ר רצון ערוסי, בימי בין הזמנים נוטים אנו לצערינו ולמגינת ליבנו, לאחר מעט לתפילה ושבנו לעיין מה יעשה אדם כאשר איחר לתפילה ומצא הציבור בשירת הים. ויש לו אפשרות לומר 2-3 מזמורים לפני ישתבח כדי להמשיך עם הציבור. ההנחה היא שברכות השחר נאמרו. השאלה היא: לדעת רבנו, שכתב בהלכות תפלה פרק ז הלכה יב: ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תלים בכל יום ויום, מתהלה לדוד עד סוף הספר. וכבר נהגו לקרות פסוקים לפניהן ולאחריהן ותקנו חכמים ברכה לפני הזמירות והיא ברוך שאמר וברכה לאחריהם והיא ישתבח. ואח"כ מברך על קרית שמע וקורא קרית שמע.
לס"י כנהר שלום! ע"פ רבנו ומארי.
1. ע"פ התשובה של כה"ר (http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=91588), האם מותר לפסוק הלכה על סמך דברים המובאים בספרי קבלה מסוג זה (שנכתבו באמצעות רוח הקודש)?
2. לא ראיתי במשנה תורה אזכור לגבי תפילין בחוה"מ. מה היה מנהג תימן הקדום?
3. למיטב הבנתי, ע"פ רבנו (וכן ראיתי בכתבי הרב קוק ובמקומות נוספים), עיקר מהותה של התפילה הינה התקרבות לה'. האם ישנה משמעות לתוכן הרעיוני של התפילה? האם לדוגמא ישנו ערך לתפילה לרפואה על אדם חולה? במידה וכן, כיד מתיישב דבר זה עם עיקר השכר העונש?
שלום רב, מדוע בתפילת אבינו מלכנו אנחנו מבקשים "כתבנו בספר זכויות"? לכאורה, הלא האדם קובע עד כמה יהיו לו זכויות, ואין סיבה שאדם בעל זכויות לא ירשם שם, או שאדם חסר זכויות כן ירשם. אם זה בידינו, ואנחנו הרי קובעים את כמות זכויותינו - מדוע אנחנו מבקשים על זה?
בתודה מראש.
לכבוד הרה"ג רבינו ר. ערוסי שלומך יסגי לעולמין. שאל השואל, מה דעתו של הרמב"ם בנוגע לברכות ברוך שאמר וישתבח. האם ישתבח ברכה הסמוכה לחברתה כפי שמשתמע מדברי המהרי"ץ ועוד הוסיף המהרי"ץ שאם מישהו עומד בברוך שאמר יצטרך גם בישתבח לעמוד מכיוון שהם חטיבה אחת. או, האם דעתו של רבינו הרמב"ם שאין קשר בין הברכות ולכן פסק בתשובתו הידועה שלא צריך להעיר למי שמדבר בתוך הזמירות. אם הדעה השנייה היא דעתו של רבינו, האם ש"ץ שנכנס לבית הכנסת קצת לפני ישתבח ולא הספיק לומר ברוך שאמר יכול לפתוח באמירת ישתבח עבור הציבור מבלי שיאמר קודם ב"ש והזמירות?
לכבוד הרב שלום שאלתי היא הרי אנחנו מתחילים לבקש גשמים בז' במר חשוון ולא בשמחת תורה כדי שעולי הרגל יספיקו לחזור אז השאלה שלי היא למהאותו עניין לא חל גם בהפסקת בקשת גשמים שהרי מפסיקים ביו"ט ראשון של פסח. ומדוע אז לא מקדימים את הפסקת הבקשה בשבועיים כדי שאלה שעולים לרגל יכלו לעלות ברגוע ולא ייתפללו בעת עלייתם שירד גשם.
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
יורנו הרב, מהו הקשר בין כל מזמור ומזמור בשיר של יום לבין היום שבו הוא נאמר? וכן בשבת, מה הקשר בין המזמורים (או פרקי התהילים) לימות השבוע? דוגמת לכו נרננה ויום ראשון? וה' יסיעהו בדבר תורתו. ובהצלחה עם בית הליכות עם ישראל!!!