העמידה בצפירה היא דרך חוּלִינִית (מלשון חו"ל, חוּלִינן, ולא מלשון חילוני), להעלות זכרם של נופלים. להבדיל מהמנהגים הדתיים שבהם לומדים משנה, ואומרים השכבה וכיו"ב. אין ספק, שהדרך הדתית היא הדרך שבה צריכים לנהוג, אבל אין בעמידה משום מנהגי גויים, ולא משום ובחוקותיהם לא תלכו, ולכן אין איסור לנהוג כן. וכשנמצאים יהודם דתיים בפרהסיא, כך ינהגו. וכשהם נמצאים בבתיכ נסיות ובבתי מדרשות ילמדנו משניות, ויאמרו השכבה.