ברכות השחר

אני לומדת באולפנא ובמסדרת הלימודים קיבלנו עבודה בנושא תפילה כל בת מהכיתה בוחרת קטע מהתפילה ועושה עליו עבודה אני בחרתי את ברכת ישתבח ההיתי שמחה אם תוכלו לתת לי מידע לעזור לחקור בברכה זו

לה"ו שלום לכבוד הרב,
ראשית, אני מודה לרב על תשובותיו. כמו שהרב קאפח כתב על הרמב"ם בהקדמה לספר המדע ובכלל למשנה תורה שהיו מזקני תימן שכינו אותו "אור באפילה" ואני מוכרח לציין שכך אני מרגיש שאני יכול לסמוך על רב שהוא בדיוק כמוני מבחינת המסורת אבות ובכלל גם מכל שאר הבחינות (אידיאולוגיה וכו'). אשרינו מה טוב חלקנו. לאחר בקשת מחילה אני כותב מס' שאלות חדשות שהתעוררו לי ואני מקווה שאני לא מעמיס על הרב יותר מדי: (תזכורת: אני נוהג לפי הרמב"ם וכמהר"יק זצ"ל)
1. כתוב בפרק נ"ט במו"נ שאסור לאדם להגיד לקב"ה תארים מעצמו. לפי זה איך אנחנו אומרים בערב שבת "אנא בכוח"?
2.

שלום וברכה.
המאחר לבה"כ ומגיע לקראת 'ויברך דוד': האם יברך ברוך שאמר ויקרא פרק תלים ויברך ישתבח, או שמא עליו לוותר על ברכות ברוך שאמר וישתבח אם הוא איננו קורא את כל ששת מזמורים התלים?

לכאורה (וכמדומני שפעם קראתי זאת בשיח ירושלים) משמע מדברי הרמב"ם שברכות אלו ניתקנו דווקא למי שאומר את ששת המזמורים, ולכן המאחר לא יברך. מהי הכרעת הרב?

ברוך תהיה

לרב שלום יש לי מספר שאלות:
2. מה קורה עם עשה במזיד? מה דינו במקרה הנ"ל?
3. למה בקרבן עולה ויורד מתחשבים במצבו של האדם מה שלא קורה בשאר הקרבנות?
4. האם לקרבן עולה ויורד יש נוסף או שזה שמו?
5. האם עשיר מביא עוף או בקר או צאן בינוני מביא תורים או בני יונה ועני מנחת סולת?
6. מה נחשב טומאה? למה אותו אדם נטמא? האם בגלל שנטמא מביא קורבן או בגלל שעבר בשגהה על החטא ?

לרב שבוע טוב לפי מה שידוע לי זמן קריאת שמע בערבית מתחיל 17 דקות לאחר השקיעה האם זה נכון? אודה על תשובתך בהקדם בברכה שי

לכבוד הרב,
קראתי את תשובת הרב לגבי מחלוקת בהלכה, בה הרב כותב שחכם שהגיע להוראה רשאי לחלוק על חכם שגדול ממנו אחרי שנשא ונתן עמו והגיע למסקנה שאין דבריו מספיק מבוססים. הרב לומד זאת מדברי רבא בבא בתרא קל: שאומר שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. רק שלא זכיתי להבין ראיית הרב, כי שמה רב פפא ורב הונא נחשבים תלמידי חברים לרבא ויצאו להוראה. ודומני שכך כתב היעב"ץ בשאילת יעב"ץ חלק א סימן ה.

שלום וברכה כבוד מארי
1) האם לא תתורו אחרי עיניכם, (האיסור להביט בנשים) הוא מדאורייתא? לכאורה האיסור הוא רק בע"ז. (כך כתב רבנו בהקדמה להל' ע"ז) לכאורה עיניכם זו זנות - אסמכתא בלבד, ומדרבנן.
2) מותר לאכול מאכל שברכתו מזונות כאשר התפילין עלי? לכאורה כתב רבנו בהל' סת"ם, שאם אכל סעודת קבע יטול ידיו, יניח תפילין, ויברך בהמ"ז. משמע שסעודת קבע היא רק אם נוטל ידיו.
2)
ב) אם ארוחתו תבשיל ירקות, יהיה מותר לאכול גם עם תפילין?
3) כאשר אין כהנים שיעלו בברכת כהנים נהגו שש"ץ אומר נוסח "ברכנו בברכה המשולשת"..., האם לדעת הרמב"ם אסור לומר אותה? לא הזכיר זאת בחיבור. ברוך תהיה לעולם תחיה