הגבהה בין מפטיר להפטרה
הגבהה בין קריאת המפטיר להפטרה נחשבת להפסק?
אם כן, מה לעשות במקרה כזה שהעלו אותי מפטיר הפטרה? מספיק שאני אשתוק בין ברכות התורה להפטרה או שבכלל להמנע ממצב כזה?
לשואל היקר יצ"ו, שלום וברכה!
אני מניח שכוונתך למנהג אשכנז.
אין בו כל דופי ואין לחשוש בו לכלום (כלומר, ביכולתך גם לומר את הפסוק "וזאת התורה").
במנהג תימן העתיק היו מחזירים את ספר התורה להיכל בין המפטיר להפטרה.
תכנים לקריאה נוספת
תפילה בראש השנה [בלאדי]
לכ` הרב רצון ערוסי שלום רב
ברוך ה` זכיתי להיתארח בראש השנה בקרית אונו והתפללתי בבית הכנסת יד הרמב`ם ביחד עם כב` הר` וראיתי שבשחרית ובמוסף נוהגים להתפלל תפילה אחת [ללא לחש וחזרה] שאלתי היא מה הוא מקור המינהג כי ידוע לי שלא כל התימנים [בלאדי] נוהגים כך
עוד רציתי להודות לרב על דברי החיזוק ביום שני של החג
לפני התקיעות חזקת אצלי את גאות היחידה מאוד. היתי זקוק בדיוק למילים שאמרת.
תיכתבו בספר חיים ובספר הזכרון
תודה ב.צברי
קדושה
שלום לכבוד הרב
האם מנהגינו בקדושה להרים עקבינו קלות בזמן שאומרים קדוש קדוש וכו' ולשחות בזמן ברוך שם וכו' ?
עליות לתורה
במניין הבוקר יש כמניין וחצי ללא כהן, יש מספר לויים. בזמן האחרון הצטרף כהן (וזה מצוין). עד בואו של הכהן היינו עולים לתורה כל שבועיים שלושה, מאז בואו יוצא מצב שעולים לתורה פעם בחודשיים שלושה. (וזה ללא יארצייט או חיובים אחרים). האם יש אפשרות לבקש מאותו כהן לצאת מדי, מדי פעם לפני קריאת הכהן, כדי שיוכלו יותר ישראל לעלות? ידועה ההלכה שרצוי לעלות פעם בחודש. חודש טוב ובשורות טובות.
שליח ציבור
האם לפי מנהג עדת תימן מותר לנער אחר בר מצווה להתפלל כשליח ציבור בתפילת מנחה או רק בערבית?
חזן שקורא מהר מדי
אצלינו מעלים חזן , כל פעם מישהו אחר,
יש כאלה שממש מתפללים מהר= כוונתי, הם לא היו מדברים כך לפני הוריהם, ראש ממשלה,
האם לכתחילה לא להעלותם, גם לא פעם בשבוע ? ( מדובר שלא יפגעו)
בספר מצוות קטן מצוה יא, וידקדק שלא ידלג תיבה אחת כאילו היה מונה מעות
עליית כוהן ביום צום
שלום לכבוד הרב.
עלתה השאילה האם מותר לכוהן לעלות לספר תורה ביום תענית. כאשר הוא לא צם. גם אם הצום יוצא ביום שני וחמישי. האם בזמן קריאת אשמורות מותר לקרוא את החלק הארמי כאשר אין מניין בבית הכנסת? בברכה איל שמעי
זמנים בתפילות
שלום לרבנים, אני מלמדת מבוגרים את התפילות, וב"ה רואה המון סייעתא דשמיא מעבודתי. מה שמפליא אותי מכל הוא שאני מגלה דברים בתפילות שאף פעם לא שמתי לבי אליהם, מתוך הכרותי את התפילות בע"פ. אחד הדברים שמפליאים אותי הוא שיש שינויים בזמן ו/או בגוף בתוך ברכה, לדוגמא, שים שלום - מדבר בגוף שני יחיד (עמך, ברכנו וכו'), ובסוף, פתאום "המברך את עמו (גוף שלישי יחיד) ישראל בשלום". תהיתי ולא יכולתי למצוא תשובה לשאלה זו. למה אכן חז"ל שינו זמנים וגופים באמצע תפילות?
אכילה לפני תפילת מנחה
לכבוד כבוד מו"ר שלום רב אליבא לשיטת הרמב"ם כפי שמופיע בתפילה פ"ו אינו רשאי לאכול משעת מנחה קטנה עד שיתפלל (למעט מטעמת) א:האם נכון הוא? ב:אם כן האם יהיה אסור לאכול מזמן זה עד מנחה קטנה? כפי שנהגו בתימן להתפלל מנחה קטנה וכן זהו הזמן המובחר לתפילה
בתודה ובברכת התורה יואב שרעבי