לפני התפילה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א האם מותר לי לאחר הקימה בבוקר ולאחר אמירת "מודה אני " ונטילת ידים לבצע מעט שכיבות שמיכה ע"מ לעורר קצת את הגוף (לפני תפילת שחרית)?
תודה ויום טוב
ילמדנו כבוד הרב מה יעשה אדם המתפלל לפי נוסח הבלדי בעת שמגיע לתפילת ערבית בבית כנסת (או בכל נוסח שאינו בלדי) שם אומרים השכיבנו בנוסחה הקצר מאוד - דבר שגורם לכך שכמעט בלתי אפשרי להתחיל להתפלל שמונה עשרה עם הציבור אם מתעקשים לומר את הנוסח הארוך.
המאפיין את ברכת השכיבנו לפי נוסח הבלדי, מהרי"ץ (שהוא תואם את נוסח הרמב"ם) הוא בשני דברים:
א. חתימה אחרת, כלומר לא בא"י שומר עמו ישראל, אלא בא"י המולך... ובעניין החתימה אין לשנות, ואין לקצר כלל, כי זו מטבע שטבע אנשי כנסת הגדולה.
ב. שמונה עשר פסוקי רחמים שבתוך ברכת השכיבנו, ובנסיבות של שאלתך, ניתן לדלג על שמונה עשר הפסוקים האלו.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א האם מותר לי לאחר הקימה בבוקר ולאחר אמירת "מודה אני " ונטילת ידים לבצע מעט שכיבות שמיכה ע"מ לעורר קצת את הגוף (לפני תפילת שחרית)?
תודה ויום טוב
מהו המודד להלכה "אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו"? האם יש לו להמתין 3 ימים כפי שנאמר בפשט ההלכה?
האם זה תלוי בסוג הפעילות או החוויה שעברה עליו לפני שניגש לתפילה?
האם כל הרהור המשיא את דעתו של האדם יפטור אותו מתפילה במועדה?
לכבוד הרב שלום,
כיצד יש להגות את שם השם בתרגום אונקלוס, שבדפוסים שלפנינו מופיע תמיד כ "יי"? וברשותך עוד שאלה, לפי מנהג תימן, האם בזמן שהציבור כורע ב"ברכו", גם אדם שמתפלל יחיד בביהכנ"ס צריך להפסיק מתפילתו לעמוד ולכרוע אף הוא? או שרק בקדושה צריך מתפלל יחיד להפסיק את תפילתו ולהצטרף לציבור? שלום רב ותודה.
לגבי התחנון בימי שני וחמישי (הקטע שלפני ה"והוא רחום") הציבור אצלנו מדלג עליו (הציבור ספרדי) האם לאומרו כיחיד ובטעמים?
אחדש"ה, כנודע בעדתינו פעמים שמגיעים בשבתות להתפלל אנשים שאינם שומרי מצוות. דא עקא, מגיעים הם פעמיים או שלש במשך השנה כולה, בים הכיפוריפ וימי ה "יארצייט" של הוריהם. ומבקשים הם לעבור לפני התיבה, לקום לשביעי או הפטרה. וכן ביום כיפור קונים עליות, ובמיוחד שאלתי גבי אחד המבקש לקנות מפטיר יונה בדמים מרובים, והוא עדיין בין המחללים שבת בפרהסיא, כל נסונותינו לפייסו עלו בתוהו, והוא חש פגיעה גדולה מחמת המניעה שרוצים למנוע עלייתו לתורה. יורנו רבנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה.
בס"ד שאלה של גבאי בית כנסת ששמע במקרה דברי כהן ולא מדובר בשמועה אלא ממקור ראשון ועל כן חשוב לי לדעת אם מותר לתת לכהן זה לשאת כפיים ולעלות עליית כהן. להלן המקרה: פלוני הוא חבר של אותו כהן ולפלוני יש ריב עם אלמוני.. ברגע שפלוני קילל את אלמוני שימות הכהן אמר אמן אמן בלי הפסק ועוד שידל את פלוני להדליק נר לצדיק ולבקש שאלמוני ימות ועוד אמר שישים לו שמיכה ויתן בוקס וישבור את שיניו. חשתי חלחלה וכהן זה התפלל אצלנו בראש השנה וכיפור ואני נדהמתי מדבריו. האם לאחד כזה בכלל מותר לעלות לתורה ולשאת כפיים אם פיו מטונף ואינו חושש שיהודי יפגע ועוד מציע להדליק נר ולבקש שאלמוני ימות.
הייתי רוצה לדעת מהם הדברים עלי להקפיד בימים בהם אני עובד במשמרת לילה. כמובן שעות השינה בימים אלו אינם מסודרות - יש ימים שאני ישן בבוקר ולפעמים אחר הצהריים - ערב. למיטב הבנתי ישנה חלוקה בין ספרדים לאשכנזים בנידון הנ"ל, אשמח אם יתייחס הרב בעיקר לשיטת הספרדים. יישר כח עצום וכל טוב
כנהר שלום,
מתי רשאי לשוב למקומו או לישב אחר שסיים עמידה שלערבית?
לק"י
שלום כבוד הרב
ספרדים ואשכנזים נוהגי לומר "ברוך הוא וברוך שמו" לאחר שהמברך אומר "ברוך אתה ה'" ולפני המשך הברכה.
האם זהו הפסק? מה עלי לעשות כאשר אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי ואומר ברכה והמתפללים מצפים שאעשה הפסקה קצרה ע"מ שיאמרו זאת?
בברכה
שלום יבוא אל כמו"ר הג"ר רצון ערוסי יצ"ו. באחת מתשובת מארי באתר מורשת, כתב מארי כך: "אני אמרתי, שכיון שמצאנו סידור הר"ש מסלגמסה, שהוא בן דורו של רבינו, ניתן לומר שרבינו הכיר את נוסח הר"ש מסלגמסה, שכנראה נהגו בו במצרים, ובימי רבינו כבר היה בשקיעה. ואפשר שרבינו, שהתוודע לנוסח תימן, כפי שמארי אומר, אבל נוסח זה לא הפתיע אותו, כי כאמור אפשר שכבר הכיר את עיקרו ע"י הנוסח של הר"ש מסלגמסה, או הנוסח הקדום שהיה במצרים, וכשראה שבתימן שהוא עדיין נהוג - קבעו. בדרך ההסברה שלי אני טוען שהרמב"ם לא היה מופתע מנוסח תמן כאילו מצא תגלית.