הטוען שהוא לוי, האם ניתן לסמוך על כך כולל להעלותו שני לתורה?
באלו נסיבות ניתן לסמוך עליו כלוי גם ללא צורך לבדוק אחריו?
אם לפי רבנו תפילת מנחה לכתכילא היא סמוכה לשקיעה וכך נהגו בתימן איך נהגו הישיבות בתימן? שהרי יש סדר בוקר וסדר צהריים.. ובניהם תפילת מנחה וארוחת צהריים. האם בישיבות בתימן התפללו סמוך לשקיעה?
בתימן לא היו ישיבות כמו בימינו.
באלו נסיבות ניתן לסמוך עליו כלוי גם ללא צורך לבדוק אחריו?
שלום לכבוד הרב ראשית ברצוני להודות לרב על הזמן שהוא מקדיש" שאלתי - עד כמה צריך ואפשר לפרט בבקשות הפרטיות בתפילה בדברים גשמיים" הרי " הקב"ה יודע מה טוב לנו " ומה אנו צריכים" וכן האם מותר לקוות ולהתפלל לנס - דבר שאינו בדרך הטבע - לבקש על יש מאין"
שלום מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, לאחרונה, בשיעור תורה בשבת, נדונה השאלה האם מי ששומע ברכה, קדיש או קדושה יענה אמן והרב המעביר את השיעור אמר שהוא מורה שאין לענות אפילו אם מדובר בשידור חי מכיוון שהשומע לא שומע את קולו של המברך, הבן אדם שאומר קדיש או של הש"ץ האומר קדושה. בעקבות נושא זה, במהלך לימוד בחרותא עם חבר שלי המשתמש במכשירי שמיעה בשתי אוזניו כי בלעדיהם הוא לא שומע שום דבר, נשאלו כמה שלאות: האם הוא יכול להצטרף למניין, הרי הש"ץ צריך עשרה גברים שיענו לברכותיו? האם יוצא מידי חובת קריאות התורה, הרי הוא שומע את הקריאה בגלל מכשירי השמיע?
מהם המקורות והטעמים של הנוהגים שהכהנים לא ישאו כפיים בשחרית של ט' באב?
הנוהגים שלא לישא כפיים בשחרית, כיצד יתמודדו עם הבעיות ההלכתיות הרבות המתעוררות עקב כך?
מה דינו של כהן שאינו עולה לדוכן? האם לאור זאת, יש רשות לבטל המנהג שלא לישא כפיים
שלום לכת"ר,
יהודי שבצעירותו קיעקע על גופו קעקוע של צלב ועתה שב בתשובה שלימה אך מסיבות מסוימות נמנע ממנו נכון לעכשיו להסיר את הקעקוע:
1. אם הקעקוע נמצא על הזרוע של התפילין, האם יניח עליה?
2. האם יש עניין שלא יוכל לשמש כשליח ציבור כל עוד הקעקוע על גופו?
בברכה,
מה עלינו לעשות כאשר יש כאלו שמאריכים ומעכבים את שאר הציבור, כי הם נחוצים להשלמת מניין העונים לחזרת הש"צ?
שלום רב, מדוע בתפילת אבינו מלכנו אנחנו מבקשים "כתבנו בספר זכויות"? לכאורה, הלא האדם קובע עד כמה יהיו לו זכויות, ואין סיבה שאדם בעל זכויות לא ירשם שם, או שאדם חסר זכויות כן ירשם. אם זה בידינו, ואנחנו הרי קובעים את כמות זכויותינו - מדוע אנחנו מבקשים על זה?
בתודה מראש.
אשמח לקבל את התייחסות מארי רצון לדברי רבנו בהלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה י"ב -וכן להערה כ"ו במקום של מארי יוסף זצ"ל "...ודבריו לכאורה תמוהים..."- לאיסור לקרוא דברי תורה לרפואת מישהו כי "אינן אלא רפואת נפשות" ומכך משתמע לכאורה שהמנהג הנפוץ לקרוא פרקי תהלים לרפואת מישהו אסור.
לכבוד מארי ערוסי שלום רב
קראתי ברמבם שקדיש דעתיד נאמר אחר תורה שבעל פה מדרש או הגדה
1. למה אומרים קדיש דעתיד אחרי שני מזמורי מזמור לדוד ומשכיל לדוד הרי הם כתובים ולפי הרמבם רק על תורה שבעל פה?
2. למה בליל ראש חודש אין אומרים דעתיד לאחר ברכי נפשי?
3. שמעתי שיש טעם להגיד שני קטעים בדבר שעוסקים ולא אחד ואז להגיד דעתיד (לא מצאתי מקור לזה) והאם זה גם הסיבה שבליל ראש חודש אין אומרים כי יש רק מזמור אחד?