שאלתך לא ברורה לי, לגבי חיוב. בימינו אין כבר חשבונות של דם נדות ודם זיבות. ולכן כל דם הוא ספק נדות ספק זיבות. בדם נדות - האשה נאסרת עד תום שבעה ימים גם מלוכלכים בדמים, אם פסק בסוף שבעה, טובלת וטהורה לבעלה. בדם זיבות - יש והוא זבה קטנה ושומרת יום כנגד יום. ויש שהוא זבה גדולה, אם ראתה, שלושה ימים רצופים, בלא עת נדתה, אז יושבת שבעה ימים נקיים, רצופים, ורק לאחר מכן תטהר. אמר ר' זירא, שבנות ישראל הן החמירו על עצמן, שאפילו רואות טיפת דם כחרדל, יושבות עליה שבעה ימים נקיים. למרות שאם מדובר בדם נדה - די בשבעה ימים מלוכלכים. ואם מדובר בדם זיבות, די יום כנגד יום, עיין על כך, רבינו, איסורי ביאה, יא, א - ד.