ברכת הגומל לאשה
לגבי ברכת הגומל לאישה שעברה הפלה (גרידה) בהרדמה מלאה.
האם עליה לברך (היא מרגישה צורך גדול לכך).
שלום מארי,
1. האם יש צורך להסיר קעקועים מהמת טרם קבורתו (מנהג תימן, רמב"ם) או שזו שמועה נלוזה?
2. האם ע"פ מנהגינו (תימן, רמב"ם), יש למול תינוק שמת טרם מילתו, לפני שבא לקבר ישראל?
3. האם נשים חייבות בברכות השחר, כיוון שבחלק מהתשובות של מארי ראיתי, שרשאיות, ובחלק שכיוון שברכות השבח הן, חייבות, וידוע שבתימן נשים לא אמרו דבר מתפילות הגברים? ברוך תהיה מארי,
1. לפי מיטב ידיעתי, לא היו קעקועים בתימן.
2. יש שנהגו.
3. אכן הן רשאיות. מלבד ברכות התורה, שאינן רשאיות, כי אינן מחויבות בתלמוד תורה של והגית בו יומם ולילה, אלא לימוד תורה של ידיעת האסור והמותר, ולא של ברית תורה. כל זאת בארץ. בחו"ל הן לא ידעו קרוא וכתוב, והתפללו בצחות לשונן כל בוקר, ובכל עת צורך במהלך היום והלילה, הן היו מחוברות לה' באמונתן התמימה.
לגבי ברכת הגומל לאישה שעברה הפלה (גרידה) בהרדמה מלאה.
האם עליה לברך (היא מרגישה צורך גדול לכך).
שלום כבוד הרב,
אני בן העדה התימנית. לפני חתונתי, אבי עבר איתי קצת על הלכות נידה. מדבריו הבנתי כי אם האישה נקייה יום אחד היא יכולה לטבול ואין צורך בשבעה נקיים. שאלתי אליך היא האם ידוע לך על הלכה/שיטה כזו ואם כן מה מקורה? נ.
ב. אשתי כמובן מסרבת לשמוע על כך ושומרת שבעה נקיים.
שלום לכבוד הרב היקר.
היה השבוע אירוע ברמת גן בו זמר העלה בחורה לשיר לצידו ואיש האחראי על הערב הזה ביקש ממנו שלא תשיר מכיוון שזה אירוע דתי עם קהל דתי מסורתי. שאלתי היא, הרי קראתי שמורי אמר שמכיוון שקול האישה מועבר דרך המיקרופון הרי שאין זה קולה ממש ולכל אין בזה שירת נשים. כמדומני זה גם פסק של הרב אויערבך בזמנו. האם נכון לאסור שירת נשים כשהקול מועבר דרך המיקרופון? והאם במקרה הזה נכון היה להורידה. אני מניח שיש פה גם צד של חוסר צניעות.. ובכל זאת האם זה מכריע לאסור ואין זה משום חומרה...
תודה רבה לכבוד הרב היקר!
אני יודע שקשים הדברים לרב במעמדך אולי לאמרם, אבל בכל זאת אשאל כי הנושא בוער בקרבי. וסליחה מראש. מה דעת הרב על התשובה להלן: באחת הפגישות ב"יום התנועה" התעורר ויכוח בשאלה האם מותר שבנים ובנות ירקדו בצוותא ריקוד הורה וכן בשאלה הכללית של הנוער האורתודוקסי ביחסו אל האשה. השאלה של ריקוד הורה לבנים ובנות במשותף אצלנו היא חלק ייחודי של הבעיה הגדולה, איך אנחנו מסבירים את היחסים בין המינים בחיים בהתאם לדין ולמנהג ישראל. לבעיה הזאת יש חשיבות ייחודית כללית חברתית. ודאי הוא שריקוד הורה במשותף - אף כי אפשר שאינו איסור מפורש - אינו מתאים לאותו יחס בין המינים ששולחן ערוך מניח ומאשר אותו.
שלום מו"ר כה"ר רצון ערוסי שליט"א אני מצטער מראש על החוצפה בשאלה אך תורה היא וללמוד אני רוצה. האם אשתך הולכת ברדיד המכסה את פניה, כשיטת רבנו? האם רבנו לא הושפע יותר מידי מן התרבות המוסלמית אליה היה קרוב, וירא כי צניעותם רבה, וירא כי טוב? ואולי היה גר בארצות אשכנז והיה קרוב לתרבויות אחרות היה מקל יותר בעניין זה. ברוך תהיה .
1) האם לפי הרמב"ם נשים חייבות רק בתפילה אחת ביום לא משנה שחרית מנחה או ערבית?
2) למרות שאשה חייבת בתפילה אחת בלבד האם בכל זאת ראוי שתפילה מסוימת האשה תקפיד להתפלל בכל יום קבוע?
3) האם אשה יכולה להתפלל את כל שלושת התפילות בכל יום למרות שהיא חייבת רק בתפילה אחת האם היא יכולה לברך ברכות השחר וברכות קריאת שמע?
4) האם אשה יכולה להתפלל מוסף בר"ח או בשבת ונעילה?
5) האם מה שאמותינו שלא ידעו לקרוא ולהתפלל ונהגו להתפלל באופן שאמרו פס' תהילים או בקשות בערבית האם יצאו בכך ידי חובת תפילה
תודה רבה
לכבוד הרב לא הבנתי את שיטת הרב בעניין השאלה האם נדה היא בכלל עריות לגבי איסור לא תקרבו ויהרג ואל יעבר. הרב טוען שמגע בנידה פנוייה אינו קשור לאיסור "לא תקרבו" אלא לאיסורים אחרים של "ולא תתורו" וכו'. וראיתי את הראיות שמביא הרב.
כבוד הרב,
שלום וברכה.
אבקש להביע את הערכתי ותודתי על המפעל העצום, הנהדר והמאיר שכבוד הרב ויתר כבוד הרבנים בונים באתר. שאלתי עוסקת בהלכות צניעות עפ"י מנהג עדות המזרח.
1. האם אישה (שארץ מוצאה תוניסיה) מחויבת בגריבת גרביים כאשר החצאית מכסה את הברך, אך לא את הקרסול?
2. האם היא חייבת גם כאשר החצאית מכסה את הקרסול?
3. כאשר הרגל נראית, באיזה עובי ו/או צבע צריך שהגרב תהיה? אשמח אם כבוד הרב יוכל להפנות אותי למקורות בתשובתו.
בתודה רבה ובברכה והצלחה.
שלום רב שמעתי שהרמב"ם אומר במפורש שקניין אשה אינו כקניין חפץ. האם זה נכון? אם כן איפה הוא כתב את זה, מה מקורו ומה נימוקו? בתומ"ר
שלום לרב
האם 'מפי הקבלה' שכתב רבנו בתוקפו של איסור ייחוד, היינו דאורייתא או דרבנן. לא זכיתי להבין כוונת מארי בהערתו שם, וגם בקונטרס 'מפי השמועה' אשר לו הובא עניין זה בציון בלבד ללא התייחסות.
תודה ושכמ"ה.
החלטת ביהמ"ש העליון אשר אסר לקיים מאורע לחברה החרדית בעפולה במתקן ציבורי שבו המאורע התקיים על בסיס של הפרדה בין נשים ובין גברים לפי בקשתם של המשתתפים באירוע, הלו הם בני החברה החרדית. ולפי בקשתו של האמן שאמור לשיר באירוע, שהכל מותנה בהפרדה כדרכם של החרדים ששומרים על ההפרדה המגדרית באירועים כאלה.