עניינים שונים

שלום רב: בהקדמה לסידור כנסת הגדולה כותב הר' י' צובירי. ש"ידוע" שרוב מחוזות בתימן התפללו בנוסח שאמי... האמנם? האם יש מחלוקות לגבי המציאות, אם כך - נברר אצל היסטוריונים ולא אצל חוקרים! מהי האמת כבודו?

1. האם מותר לסדר את תיק הנסיעות שלי לפני שהתפללתי שחרית?

2. לא הבנתי מה גדר מלאכה שנאסרה לפני שחרית? הרי ברור שזה לא כמו שבת. האם כמו חוה''מ?

שלום למו"ר
1. שמתי לב שבנוסח הקדיש מופיע כך : " (די) דאמירן בעלמא ואמרו אמן". האם הנוסח הקדום יותר היה "דיאמירן"?
2. מה הנוסח הקדום יותר "ונפוצתינו כנס" בצירי, או "כנוס" בחולם מלא? האם יש הבדל במשמעות? - נראה שלא.
3. לגבי נוסח תימן, שמורנו הרב יוסף קאפח טוען שהרמב"ם לקחו ושיבצו בסוף ספר אהבה. שמעתי את מו"ר פעם לפני זמן רב אומר כי זה לא מוכרע שאכן כך, כדברי מארי. האם דעת מו"ר כעת עדיין כך? הבנתי שבשל העובדה שלא נמצאו סידורים מתימן לפני תקופת הרמב"ם, לא ניתן להוכיח אף אחת מהשיטות.

שלום לכבוד הרב,
ראשית אודה לך על התשובות שענית לי בשאלותיי הקודמות. ברצוני לשאול, כיצד לנהוג במידה ואני מתפלל בבית - כנסת ספרדי או אשכנזי, וברצוני להתפלל מתוך סידורי (נוסח בלדי), כיוון שזו התפילה השגורה בפי. ברוב קטעי התפילה כמעט ואין בעיה, כיוון שבסיס התפילה שווה בכל קהילות ישראל, אך שאלתי בנוגע לתחנון: ידוע שבסידורי ה"בלדי" אין וידוי בכל ימות השבוע, חוץ מבשני וחמישי. האם רשאי אני לא לומר וידוי אע"פ ששאר הציבור עושה זאת? כמו - כן, בשני וחמישי אומרים את הוידוי - אצל האשכנזים, לפני נפילת אפיים, והספרדים אף אינם נופלים כלל. מה עושים? אודה לכבוד הרב אם יורני כיצד לנהוג בכל המקרים הנ"ל.

שלום כבוד הרב.
ברצוני לדעת האם מותר לישון עם ספר תהילים מתחת לכרית ואם לא אז איפה מותר לשים את זה!
בתודה לכבוד הרב מתן

לקי
שלום לכבוד הרב.
שאלתי כאשר המנין מצומצם בשחרית חול צריך לחש וחזרה.
בתודה מראש
סלאב אבישי

לכבוד הרב.
איתא בשו"ע :אדם שהגיע לתפילה ומצא את הציבור באמצע פסוקי דזימרה כיצד ינהג... האם צריך להשלים את מה שדילג? אם כן מתי? (אם בסוף התפילה או יכול גם בחזרת הש"ץ..), והיכן נמצא המקור לכך?

לק"י
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי שליט"א
יורנו רבנו
א. דין צירוף למניין שתשעה מהצבור עומדים בעזרת הגברים שבבית הכנסת והעשירי בעזרת הנשים כדוגמת בית כנסת הרמב"ם בקרית אונו, האם כיון שהוא נמצא עימם באותו בניין ורואה אותם והם אותו מצטרף או שמא חלק לעצמו רשות אחרת ואינו מצטרף?
ב. בדין חצר גדולה וחצר קטנה שנפרצה המובאת להלכה ברמב"ם בהלכות תפלה פרק ח, האם דין זה בדווקא שנפרצה לאחר בנייתה או שמא הדין הוא גם שנבנתה כך מלכתחלה ולא נפרצה כלל ועיקר?

לכת"ר בחוק לישראל של היום בהר יום ד' בהלכות הרמב"ם בסוף (תפלה פ"ד) "לפיכך הבא מן הדרך עיף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו - אמרו חכמים ישהה שלושה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל" יש לזה נפקא מינה גם לימינו? כמו אדם שחזר משהות ממושכת בחו"ל שהשעות הפוכות שם ויש לו ג'ט לג? ואז לא מתפלל עד שמתרגל לשעות? או שהרמב"ם וחכמים כיוונו אחרת? יסביר כת"ר מה הפשט הנכון של האיסור
תודה