קידוש ביו"כ
שלום וברכה לכבוד מארי, יש חובה ביום הכיפורים לומר קידוש מדאורייתא, אמנם ללא כוס. מה עשו הנשים בתימן ובעבר כדי לצאת ידי חובת הקידוש הזה? וכן מה הן עשו כדי לצאת ידי חובת קידוש ביוה"כ שחל בשבת, הרי הן לא הלכו לבהכ"נ?
תודה
יש שני גדרי קידוש היום בדברים:
א. בתפילה
ב. על הכוס כדילהתיר אכילה ושתייה. ביום הכיפורים, כיום עינוי הנפש מן התורה, אין קידוש מהסוג השני, גם כשיום הכיפורים חל בשבת. ולכן די בקדושת היום בתפילה בכל מקום שמתפללים, בין יחיד בין בציבור בין בבית הכנסת בין בבית.
תכנים לקריאה נוספת
מארי סעיד יצחק ואני ברוב חסדך
ואני ברוב חסדך - לקט פסוקים שנוהגים יהודי תימן לומר כפתיחה לסליחות יום הכיפורים.
מפי מארי סעיד יצחק הלוי
הכנס העולמי ה 26 לדיני ממונות חלק ה'
להורדת תוכניית הכנס לחצו כאן
הכנס העולמי ה- 26 לדיני ממונות בהשתתפות : ארגון רבני ההתיישבות וארגון רבני ערים התקיים בימים רביעי – מוצש"ק כז' טבת - א' שבט תשע"ז (25-28.1.2017) במלון "רמדה" בירושלים עיה"ק.
הנושא המרכזי שעסקו בו: "המשפט הציבורי והקניין הפרטי"
חולי סוכרת
שלום וברכה לכבוד הרב..מה דינו של חולה סכרת ביום הכיפורים לגבי אכילה ושתיה..
שאלות לראש השנה
שאלה: איך משתמשים בשעון שבת שבת וחג – הקדמה, איחור, לכוון באמצע? לגבי כל סוגי הבישולים ע"י תנור לפי שעון שבת, ע"י תנור וע"י קומקום חשמלי, גז, מיקסר וכו'? האם לדידנו אפשר להשתמש במגבונים לחים לא רק לילדים כמו שאומר הרב עובדיה יוסף, אלא גם לגדולים? היום יש מגבונים שהם סחבות לרצפה גדולות, בתור מגבון, בגלל שזה ארוך ולא שוטפים, האם אפשר להשתמש בהם כדי לנגב רצפה מלוכלכת? האם מותר לנו היות שזה שלושה ימים, לנגב רצפה בסחבות גדולות אלה שהן כעין מגבונים גדולים? הרב מאיר חג'בי
תפילת ראש השנה
מהו המקור למנהג תימן להתפלל את תפילות ראש השנה בבכי? הרי ידוע ששאר הקהילות לא נוהגות כך ואף מביאות מקורות לכך לאסור להיות עצובים בראש השנה.
לוה שסיכם עם המלוה שיזרוק לו מעטפת כסף מרכבת נוסעת והמעטפה נדרסה, האם בנסיבות אלו נחשב לפרעון חוב?
באלו תנאים נחשב הלוה שהחזיר ההלוואה למרות שלא הגיעה לידי המלוה?
האם זה תלוי רק בסיכום ביניהם או שהשחרור מאחריות להלוואה תהיה בתנאי שהמלווה יאמר במפורש : "והפטר"?
כאשר הלווה מוכן לפרוע ההלוואה והודיע למלווה והלה מסרב, מהי רמת האחריות של הלווה אם נגנבו הכספים?
תשע קולות
לק"י שלום לכבוד הרב,
בהלכות שופר פרק ג' הלכה ו נפסק : "שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם כאחד, לא יצא אפילו ידי אחת". האם כוונת רבנו שכל אחד תקע תקיעה אחרת, כפי שניתן להבין מהלח"מ או שמא כולם תקעו כאחד אותם תקיעות על הסדר ולא יצא משום שתרי קולות לא משתמעי?.
קבלן שחרג מהמתוכנן לטובה, האם זכאי לתשלום כלשהו למרות שבצע מה שלא נדרש?
האם בנסיבות אלו רשאי מקבל העבודה לדחות את בקשת הקבלן לתמורה כלשהי?
במקרה שמקבל העבודה אינו מוכן לשלם, האם רשאי הקבלן להרוס את התוספת שבצע מעבר לתוכניות?
מה מייחד את תורת ישראל בנסיבות שכאלה לעומת דיני סדום?