זמני היום

ב"ה שלום לכבוד הרב. כבודו ניסה להצביע על קשר הדוק וישיר בין מומחיות התימנים בקריאת התורה לשימור מנהג התרגום. במחילה, קשר זה הוא שולי וזניח, והוא אינו יכול להכשיר את המשך המנהג. כבודו שוב הדגיש את עניין השילוב בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ (כביכול התרגום). גם זה עניין זניח, גם בהוראת המנהג וגם בביצועו בשטח. רוב הנוהגים מנהג זה לא רואים בעיני רוחם הודאה באמיתות התורה שבע"פ יחד עם התורה שבכתב, ואין בכך קיום אחד מעיקרי האמונה. אין צורך לקיים מנהג צד ג' שיצביע בצורה עקיפה על כך שאנו מאמינים בתורה שבע"פ, במיוחד כאשר מנהג זה מיותר שלעצמו.

שלום כבוד הרב מדוע אומרים חיי עולם נטעה בתוכנו והלא במקור במשנה תורה לרמב"ם כתוב וחיי עולם נטע בתוכנו?
תודה

שלום עליך הרב
שמעתי שמותר עפ שיטתינו הנוהגים אחר פסקי הרמבם עפ שיטתו של מארי והרב, לומר 13 מידות בתפילה עם שם השם גם שמתפלל ביחידות.
*מה המקור לכך?*
*האם זה נכון?*
אם הרב יכול לענות בהקדם נשמח עקב הסליחות שנאמרים אצלינו בביהכ לעיתים בחוסר מניין.

שלום למארי ערוסי, רבנו פוסק בספ"ט של הל' תפילה, שבר"ח צריך לומר את סדר היום רק אחרי מוסף. אני מתפלל בבית כנסת שלא נוהגים כך. האם לקרוא כמותם את סדר היום בין קריאת התורה למוסף, או שעליי לא לקרוא עימם אלא לאמרו אחר מוסף?

1. לגבי חזרת הש"ץ האם חייבים לעמוד ואם כן בכל החזרות.והאם יש הבדל בין הבלדי לשאמי. 2. אני מתפלל בימות החול אצל במנין אשכנזי כיצד לנהוג,והאם להתפלל מתוך סידור שלנו. בבברכת התורה,

שלום לכבוד הרב
רמב״ם בהלכות תפילה פרק יוד הלכה בי
כתב אני אומר שאינו חוזר ומתפלל וגו'
ולשון רבינו כשאומר דין שאינו מפורש בתלמוד נראה לי. השאלה למה פה רמב״ם שינה את לשונו

תודה לרב על התשובות הקודמות. השאלה בנושא הגייה היא: לדוגמא, הפסוק "לה' הארץ ומלואה...". שמעתי את ההגייה התימנית, שמבטאת זאת כך: לַ אֲ דׂ נ ..... הארץ ומלואה. כלומר, הא' של שם ה' מבוטאת בתנועה, ולא נחה כמו שהוגים האשכנזים והספרדים "לַ א דׂ נ..... " וכך גם באותיות ו' כ' ב' הבאות לפני שם ה'. מדוע זאת ההגייה? אולי טעיתי בשמיעה?
תודה.