האם לומר ״חיי עולם נטעה״ כשבבית הכנסת נוהגים בנוסחים שונים?
שלום לכבוד הרב
אני מתפלל בבית כנסת שכלל הציבור אומרים את הנוסח: "חיים עולם נטע..." ובערך 5 מן הציבור אומרים "נטעהּ", מה אני צריך להגיד, "נטע" או שמא "נטעהּ"?
תודה רבה
שלום כבוד הרב,
1) עד איזה שעה אפשר לברך את ברכות השחר לשיטת הרב קאפח?
2) נניח ולא בירכתי את ברכות השחר תוך כדי רצף פעילות ההשכמה, האם מותר לי לברך את הברכות (שהתחייבתי בהם) לאחר מכן בבית הכנסת?
3) אם אני מעוטף תוך כדי התפילה בטלית הגדול, אך היא מכסה את הכתפיים (והגוף כמובן) אך לא את הראש, האם אני מקיים מצווה עשה של עיטוף?
4) אם שכחתי לומר "יעלה ויבוא" בתפילה של ראש - חודש, האם אני צריך לחזור ולהתפלל עמידה?
5) ראיתי מובא באחד הספרים שהרב קאפח לא רצה ללמד את ספר הכוזרי בבית הכנסת שלו, האם זה נכון, והאם הרב יודע מדוע?
בתודה מראש,
1. עד ארבע שעות מתחילת היום כדין תפילה.
2. לא. רק בשעת מעשה, חוץ מברכות שאינן קשורות למעשה, שלא עשני גוי וכיו"ב.
3. לכתחילה יש לעטוף את הראש והכתפיים, ובוודאי בעת הברכה, ולפחות בעת תפילת השמונה עשרה.
4. בתפילת ערבית של ליל ר"ח - לא חוזר. בתפילת שחרית ומנחה של ר"ח - חוזר.
5. לא ידוע לי.
שלום לכבוד הרב
אני מתפלל בבית כנסת שכלל הציבור אומרים את הנוסח: "חיים עולם נטע..." ובערך 5 מן הציבור אומרים "נטעהּ", מה אני צריך להגיד, "נטע" או שמא "נטעהּ"?
תודה רבה
שלום. הבנתי שאליבא דהרמב"ם אין לומר הלל כשהוא מתפלל יחידי בביתו. שאלתי היא האם מדובר באיסור? כי על פניו מדובר בסה"כ באמירת כמה מזמורים מספר תהילים. אין בזה ברכה לבטלה או איסור אחר. הלא כן? ושאלה לגבי אמירת הפסוק "והוא רחום" שב"ובא לציון גואל". בשבת מדלגים על פסוק זה. האם זה משום שלא אומרים תחנון בשבת? ואם כך, האם גם בראש חודש ושאר מועדים בהם לא אומרים תחנון, יש לדלג על פסוק זה?
תודה!
כבוד הרב שלום רב!
אני לומד בתיכון דתי בירושלים ומכין עבודת מחקר על נושא "חזרת הש"ץ" אני תימני, ויודע שעל פי הרמב"ם מספיקה תפילה אחת בקול.
רציתי לדעת מכבוד הרב האם יש עוד רבנים שמזכירים נושא זה שלא חובה לעשות חזרה כדי שלא תהיה "פטפטת"... ואפילו אם היו רבנים בזמנו של הרמב"ם שדיברו על זה, הרי בתקופה ההיא למיטב ידעתי לא היו דיבורים בתפילה. ואם יש לך, אשמח לקבל הפניות שיעזרו לי בנושא.
תודה לכבוד הרב,
והמשך יום נעים!
כבר בתקופת רבינו הרמב"ם נהגו 2 המנהגים הנ"ל. מהו, אם כן, מקור מנהג יהודי תימן?
למנהג שאר העדות, האם אין חשש להוצאת לעז על הספר הראשון שכביכול יש בו פסול?
מדוע שינו יהודי תימן במנהגם הנוכחי מדברי התלמוד הירושלמי שאין להוציא ספר שני אלא עד שמחזירים ספר הראשון למקומו?
'ש"צ מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה', למה התכוין הרמב"ם בביטוי 'לעולם' בהלכה זו?
מהם המאפיינים היחודיים ל'תפילת הציבור'ומהם ההבדלים בינה לבין'תפילה בציבור'?
האם יחוייב ש"צ לחזור לראש התפילה למרות שזה כרוך לכאורה ב'טורח ציבור'?
לשיטת הנוהגים לאמרו שמו"ת, כיצד א"כ חוצים הפסוק דלעיל והלא נאמר"כל פסוק דלא פסקיה משה רבינו אנן היאך ניפסקיה"?
כיצד מופיע קריאה זו בנוסחי תפילה קדומים, האם התרגום מופיע עבור כל הפסוקים או רק לשלוש עשרה המידות?
מהם המסורות השונות של מנין שלוש עשרה מידות של רחמים?