תחנון במנחה
שלום כבוד הרב במקום העבודה שלי ישנו מנין של אשכנזים וספרדים. לפעמים עולה שליח ציבור בחור אשכנזי שלא אומר תחנון לאחר שמונה עשרה ומיד מתחיל קדיש. במידה ולא מתאפשר להגיע למנין אחר, כיצד עלי לנהוג? בשורות טובות
בבתי כנסת בקהילות תימן מתפללים תפילת מוסף ללא חזרת הש"צ.
האם נכון כיום להנהיג חזרת הש"צ אחת בשאר התפילות כמו בתפילת מוסף?
מתי מותר להנהיג תפילה אחת ללא חזרה?
מדוע שונה תפילה לברכות בעניין ברוב עם הדרת מלך?
כיצד צריכים הקהל לנהוג בזמן חזרת הש"צ?
שלום כבוד הרב במקום העבודה שלי ישנו מנין של אשכנזים וספרדים. לפעמים עולה שליח ציבור בחור אשכנזי שלא אומר תחנון לאחר שמונה עשרה ומיד מתחיל קדיש. במידה ולא מתאפשר להגיע למנין אחר, כיצד עלי לנהוג? בשורות טובות
היש לחשוש ליוהרה מצד החתן בנסיבות אלו אם יקום לקרוא ק"ש למרות שמחשבותיו טורדות ?
במה התייחד דינו של החתן ביחס לדינם של אחרים. האם פטור או החיוב בקרית שמע תלוי בכוונת הדעת ?
הניתן לדייק מפסיקת הרמב"ם שההלכה הפוטרת את החתן מקרית שמע דווקא לאחר החתונה ולא לפניה?
בס"ד כשאדם איחר לתפילת עמידה ולכן חיכה עד חזרת הש"ץ והחל מילה במילה עם החזן עד הסוף כשמגיע לברכת כהנים ואומר יחד עם החזן הטוב שמך ולך נאה להודות, ואז הכהנים מתחילים האם בגלל שנמצא באותו מקום המיועד לברכת כהנים מותר יהיה לו לענות אמן או צריך להקשיב בשקט ולא לענות?
לק"י לרב רצון ערוסי הי"ו יש לי מס' שאלות בנוגע לתפילת ערבית:
1. אדם שמתפלל בבית כנסת שאמי ערבית ושליח הציבור מסיים את ברכת השכיבנו, האם מותר למתפלל בנוסח בלדי להמשיך את ברכת השכיבנו הארוכה ובכך יפסיד קדיש של שליח הציבור?
2. האם מתפלל בלדי רשאי לומר את ברכת אמת אמונה לבדו במהירות בכדי להספיק לומר אף את ברכת השכיבנו הארוכה וישווה את עצמו לשליח הציבור בקדיש?
כבוד הרב האם מותר לאשה לקרא תהלים בערב? האם יש הבדל בין ערב שבת לערב חול?
תודה
לק"י
שלום כבוד הרב
א. יש הנוהגים שע"מ להסמיך גאולה לתפילה אומר החזן בקול רק עד גאל ולא אומר את המלה ישראל והמתפללים אומרים ישראל,אדני שפתי..
האם יש לנהוג כך? האם אין במנהג זה הפסק ושינוי משמעות המשפטים (שינוי הפיסוק המקורי)?
ב. בחזרת השץ, עד מתי יש להישאר עומדים? בבית הכנסת של אבי מורי נהגו לעמוד עד אחרי מודים אך לפי הרמב"ם משתמע שיש לעמוד עד סיום כל החזרה.
בברכה
שלום רבנו, אנא ענני מה עליי לעשות כאשר הנני נזכר לקראת סוף ברכת מחיה המתים מהתפילה, שהזכרתי מוריד הגשם במקום מוריד הטל (בקיץ). האם לחזור לראש או שמא רק לחזור ל"אתה גיבור לעולם..."? יברכך ד'
מדוע נכללו ר"ח, חנוכה ופורים במנין הימים שאין נפילת פנים והרי אין בהם חובת שמחה או עונג וכד'?
היש קשר בין המנהג שלא ליפול ע"פ לבין האיסור שלא להתענות ושלא להספיד באותו יום?
בהל' מגילה פוסק הרמב"ם שאין להספיד ולא להתענות אף בי"ד וט"ו לאדר א' כימי הפורים, מה ניתן ללמוד מכך?