דילוג על "והוא רחום" בתחנון בימי שני וחמישי
לכבוד מו"ר הי"ו
בבית הכנסת שלנו מתפללים כשיטת מהרי"ץ. במשך שנים רבות, נהגו בימי שני וחמישי לדלג על אמירת "והוא רחום" המשולב בנוסח התחנון ולאחר י"ג מידות להמשיך מהפסקה "הפותח יד בתשובה" ועד סוף הנוסח. עיינתי האם יש מקור לדילוג הזה ולא מצאתי שיש מי שהורה כך. לכן ביקשתי משליחי הציבור לומר את הנוסח המלא וכך התחלנו לנהוג אולם עבור חלק קטן מהציבור הדבר אינו מתקבל יפה והם טוענים שזה מאריך באופן משמעותי את זמן התפילה. כיצד עליי לנהוג והאם נכון לחזור לדילוג הנ"ל כדי לרצות חלק קטן מהציבור?
בברכה ובתודה
אבישי קארו
אם יש ציבור שזמנו בידו, ושמסוגל לומר את כל הנוסח בצורה טובה, מה טוב, ואין לקצר, אבל כל שיש מתפללים שאצה להם הדרך, והם מתפללים קבועים, יש להתחשב בהם ולקצר.
תכנים לקריאה נוספת
מספר שאלות
שלום לכבוד הרב.
ברצוני לשאול מספר שאלות:
א. כשאומרים עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום "עלינו" - מי זה עלינו? ציבור המתפללים? אם כן, אז למה אחרי זה אומרים ועל כל עמו ישראל? הרי זה חזרה...
ב. האם יש דעה / מנהג של התימנים או לא של התימנים, שמברכים על התפילין אחרי קשר השי"ן? כאילו בדיוק לפי שמתחילים את הסיבוב הראשון בזרוע?
תודה רבה הרב.
להתראות.
הערה בתפילה
שלום כבוד מארי, האם מותר לסמן לילד שישתוק, בזמן שאני מתפלל שמונה עשרה?
תודה רבה
מהו הסימוכין לכריעות בוידוי בניגוד לכאורה להלכה המגבילה את הכריעות בתפילה?
והרי חכמי ישראל גינו לכאורה את הנוהגים שחיה (כריעה) גם במצבים אחרים מעבר לאותם כריעות שתקנו חז"ל?
האם רשימת הכריעות שתקנו חכמים מחייבת כל יהודי או שיש הבדל בין תפילת כהן גדול או תפילת המלך?
האם ניתן לומר שתקנת חכמים לגבי מספר הכריעות מוגבלת לתפילת העמידה בלבד ואילו בשאר התפילה לא אסרו הכריעות?
ק"ש שעל המיטה.
בס"ד אני אומרת לפעמים ק"ש שעל המיטה מאוחר (אחרי חצות) וידוע הדבר שאין אומרים שם ומלכות בברכת המפיל.
רציתי לשאול את הרב האם בברכת המפיל מותר לומר את שם ה', כאשר מוזכר באמצע הברכה ולא בהתחלה או בסוף? האם גם בשנת צהריים ראוי לומר? אם קרה מקרה שאמרתי ק"ש (כולל המפיל), ישנתי ואז התעוררתי - מותר לי לדבר? הכוונה היא האם הברכה אינה לבטלה, וכן אם מותר לברך שוב (במידה ולא עלה עמוד השחר עדיין)?
תודה רבה לכבוד הרב.
המשך - בעניין מנהג התרגום
ב"ה שלום לכבוד הרב. כבודו ניסה להצביע על קשר הדוק וישיר בין מומחיות התימנים בקריאת התורה לשימור מנהג התרגום. במחילה, קשר זה הוא שולי וזניח, והוא אינו יכול להכשיר את המשך המנהג. כבודו שוב הדגיש את עניין השילוב בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ (כביכול התרגום). גם זה עניין זניח, גם בהוראת המנהג וגם בביצועו בשטח. רוב הנוהגים מנהג זה לא רואים בעיני רוחם הודאה באמיתות התורה שבע"פ יחד עם התורה שבכתב, ואין בכך קיום אחד מעיקרי האמונה. אין צורך לקיים מנהג צד ג' שיצביע בצורה עקיפה על כך שאנו מאמינים בתורה שבע"פ, במיוחד כאשר מנהג זה מיותר שלעצמו.
תפילה
לק"י
שלום כבוד הרב,
א. כתב רבינו שהאוכל וידיו לוטות אינו צריך נטילת ידיים. האם אותו הדין תקף לתפילה והמתפלל וידיו לוטות אינו חייב נטילה לפני התפילה?
ב. כתב רבינו בהלכות תפילה: "המתפלל כורע חמש כריעות בכל תפילה ותפילה" ובהמשך כתב: "כריעה האמורה בכל מקום, על הברכיים". מדוע איננו כורעים כפסיקת הרמב"ם?
ג. כתב רבינו: "קידה, על אפיים; השתחוויה--זה פישוט ידיים ורגליים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ." ובהמשך: "כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפילה, יש מי שהוא עושה קידה, ויש מי שהוא עושה השתחוויה; ואסור לעשות השתחוויה על האבנים אלא במקדש...". מנדוע איננו נוהגים כך?
נשמת כל חי
לק"י
שלום כבוד הרב
בשחרית של שבת,לאחר שסיימתי את "ויברך דויד" ולפני "שירת הים" האם עלי לומר את "ישתבח" ולאחר מכן את שירת הים ונשמת, או לומר את נשמת וישתבח ולאחר מכן את שירת הים?
בברכה
שליח ציבור ששכח לומר קדושה והמשיך בברכת 'אתה חונן', מה עליו לעשות לשיטת רבינו הרמב"ם?
'ש"צ מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה', למה התכוין הרמב"ם בביטוי 'לעולם' בהלכה זו?
מהם המאפיינים היחודיים ל'תפילת הציבור'ומהם ההבדלים בינה לבין'תפילה בציבור'?
האם יחוייב ש"צ לחזור לראש התפילה למרות שזה כרוך לכאורה ב'טורח ציבור'?
אמירת 13 מידות
מזה שנה וחצי אני מתפלל עם בלאדים.
אני שאמי יש לי בעיה עם התפילות.
בבוקר הם מדלגים 13 מידות ויעבור ומתחילים מיד נפילת אפיים וממשיכים.
מה עליי לעשות
קשה לי הדילוג מה עליי לעשות????
צדקה בתפילת שחרית
שלום לרב
אנו קהילה צעירה שהתחלנו ב"ה להתפלל שחרית כל בוקר בנוסח בלדי. ישנה קופת צדקה. חלק נותנים צדקה ב "ויברך דוד" וחלק נותנים ב "אשרי - ובא לציון". התעורר ויכוח – כמובן ויכוח עינייני ומכובד - מתי לתת צדקה, ואיך נהגו אבותינו. אשמח אם כבוד הרב יחווה את דעתו.
תודה רבה וחזק וברוך תהיה.