שאלות בתפילה
שלום לכבוד הרב
האם לפי רבנו אומרים אלוהי נצור? או שרק בשבת מועדים יוהכ ראש השנה לא אומרים? או שאומרים אחרי שים שלום יהיו לרצון הראשון ואז מסיימים את התפילה ? האם לפי רבנו אומרים את עושה שלום אחרי יהיו לרצון הראשון?
יש יסוד להניח שאמר תחנונים, כי רבנו כתב, אם היה רגיל לומר תחנונים, אחר תפילתו, תפילה, י, י, וכן הביא את הכריעות, בסיום התפילה, פרק ה' הל' י, ועיין שם הערה של מארי לד: וזה אמור לגבי עושה שלום במרומיו, וגם בתכאליל יש תחנונים אלו, ומה שאנו אומרים אותו בשבת, כבר אמרו בירושלמי שזה טופס ברכות.
תכנים לקריאה נוספת
תרגום ההפטרה
שלום לרב
בסוף תרגום ההפטרה הילד אומר "על דא יתברך וישתבח שמא רבה קדישא די לעילא חיא וקיימא וכו' " המילה "חיא" עם דגש ביו"ד או לא?
תודה רבה.
מדוע הרמב״ם מתיר להקדים תפילת ערבית, והאם ההיתר מיוחד לשבת?
שלום כבוד הרב
סליחה על השאלה הארוכה, אבל הדבר נצרך לצורך הבהירות.
יצא לי לעיין בדברי הרמב"ם על זמן מנחה וזמן ערבית, ורציתי לשאול על תפילת ערבית מוקדמת.
ההלכות בנידון, הלכות תפילה ב, ו-ז:
ו תְּפִלַּת הָעֶרֶב - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר...
האם שליח ציבור שאמר ״האל הקדוש״ במקום ״המלך הקדוש״ חוזר לראש התפילה?
בחזרת הש"צ אמר: 'האל הקדוש' (במקום 'המלך'...), הוא גם לא התחיל 'ובכן יתקדש'....התפתח חילוף דברים, חוזר לראש התפילה או ממשיך....הש"צ ירד מהתיבה ואחר עלה במקומו והתחיל מראש התפילה, מה הן הדעות השונות במקרה כזה ואיך היה ראוי לנהוג בפועל? (בית הכנסת בלאדי).
ציטוט מחיי מהר"ן
שלום כבוד הרב שליט"א, קראתי ציטוט של בדרים שבספר הנ"ל ונשמע לי מוזר, שמא הבנתי לא נכון ולכן נראה כעבודה זרה חלילה: "כשיבואו על קברו ויתנו פרוטה לצדקה בעבורו, בעבור הזכרת נשמתו, ויאמרו אלו עשרה פרקי תהלים בשביל תיקון למקרה לילה, אז יניח רבנו עצמו לאורך ולרוחב (כלומר יתאמץ בכל כוחו) ובודאי יושיע לזה האדם. ואמר שבפאות (שבראש אותו אדם) יוציא אותו מגיהינום, אפילו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה, אפילו אם עבר מה שעבר (עבירות), רק מעתה (ואילך) יקבל על עצמו שלא ישוב לאיוולתו חס ושלום" האם כבוד הרב יוכל להסביר לי מה הכוונה באומרו –? בברכה, א'
האם יש לאחוז בלולב בתפילה ולהניח תפילין במשך כל היום?
1כשרבינו כותב בהלכות תפילה (ה, ה): "אבל מתפלל הוא בלולב בידו בימות החג מפני שהיא מצוות היום "
מה זה אומר שלולב הוא מצוות היום, ו...?
אם הוא מצוות היום זה אומר שאני צריך לאוחזו בשעת התפילה?
רבינו כותב זאת גם בהלכות לולב (ז, כג): "כך היה המנהג בירושלים, יוצא אדם מביתו שחרית-ולולבו בידו, ונכנס לבית הכנסת ומתפלל-והוא בידו, ויוצא לבקר חולים ולנחם אבלים-והוא בידו, כשיכנס למדרש-משלחו..."
האם יש להגיד שמה שרבינו כתב בהלכות תפילה זה אומר שהוא פסק את כל מנהג ירושלים ולא רק להתפלל עם הלולב=גם לנחם אבלים לבקר חולים עם ה4 המינים?
הגיע זמן מנחה גדולה, האם מותר לאכול ארוחת צהרים לפני התפילה?
לאיזה מנחה התכוונה הגמרא באיסור האכילה, האם בסמוך למנחה גדולה או בסמוך למנחה קטנה?
היש חילוק בדין בין היחיד ואכילת עראי לבין ציבור שעומד לפני סעודת מצוה (בגין נישואין וכד')?
כאשר יש מנין קבוע בבית הכנסת לתפילת מנחה, האם במקרה זה ישתנה הדין?
מכנסים קצרים
כבוד הרב שלום,
האם מותר לנער שעבר בר מצווה ונכנס לעול מצוות ללכת לבית הכנסת להתפלל עם מכנס קצר??
תודה מראש.
קריאת התורה
לכבוד הרב שלום בשבת פרשת פנחס התארח בבית הכנסת כהן ששבת שעברה קרא את פרשת חוקת
1. האם היה צריך ללכת לבית כנסת אחר לשמוע את פרשת בלק? ובכך לא לדלג על פרשה אע"פ שזו חובת הציבור?
2. האם היה צריך להישאר בבית הכנסת ולזכות את הציבור בברכת כהנים ובעליה ראשונה לס"ת? בברכה
תפילה
אני נוהגת לומר בבוקר את ברכות השחר. לאחר מכן אני קוראת תפילת שמע עד אמת. פעם נהגתי לומר עד גאל ישראל אבל אמרו לי שזה לא בסדר בלי תפילת שמונה עשרה. מה הנכון? עלי לציין כי לא תמיד אני מספיקה לקרוא בזמן ועל פי רוב קצת מאוחר (כיום בסביבות שבע וחצי בבוקר ובשבת רק בתשע וחצי בבוקר). כמו כן אני משתדלת להתפלל עוד תפילה אחת (מנחה או ערבית) אבל לא תמיד יוצא לי. כמו כן בתפילת שמונה עשרה אני מתחילה ברגל שמאל ובכל פסיעה אומרת ה' שפתי וכו' זה בסדר?:
האם מותר לאשה לומר קדיש יתום על הורים שנסתלקו מהעולם?
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?