לפי מנהגנו, בזמן שמתפללים לחש וחזרה, שכל המתפללים (לבד מהזקנים, התשושים והחולים), עומדים בזמן החזרה מראשיתה ועד סופה, כשפניהם לקודש, שומעים כל ברכה ועונים אמן על כל ברכה, וכך ראוי לנהוג. לא כמו הספרדים שיושבים, ולא כמו האשכנזים שבזמן החזרה מתהלכים אנה ואנה. ובימינו, בעוונותינו המרובים, בשל השפעות סביבתיות, יש בתי כנסיות שמתפלליהן בחזרה או יושבים ומדברים או עומדים ומדברים, ומצווה להחזיר עטרה ליושנה, וכך אני נוהג ומנהיג בכל מקום שדבריי מתקבלים.