חייל ביחידה מיוחדת שהוקפץ לבסיסו בשבת
אני חייל סדיר, שמשרת ביחידה מיוחדת.
אני יוצא לבית בשבתות, ומודע לכך שאני בכוננות תמידית ויכולים תמיד להקפיץ אותי כשצריך.
שאלתי היא: האם בתום ההקפצה, לאחר שחזרתי לבסיס, מותר לי לחזור לביתי בשבת עם הרכב שאתו הגעתי?
וכן האם יש נפקא מינה בין נשוי לשאינו נשוי?
האפ יש נפקא מינה אם מדובר באיש קבע ולא חייל סדיר? שהרי זאת עבודתו, וייתכן שלא יהיה שבתות רבות בבית, אם לא יוכל לחזור.
לצערי, אסור לחזור לבית בשבת, גם לרווק וגם לנשוי.
ודין חיילים אלו כדין הרופאים ועובדי סיעוד שעובדים בשבת, שרכב שמופעל ע"י לא יהודי מסיע לייעד וחזור.
כך שיש לדבר עם הפיקוד, אם קיימת אפשרות שחייל לא יהודי יחזיר את החיילים לבסיס או לביתם.
תכנים לקריאה נוספת
סייעת לחולת סרטן בשבת
אני סייעת למישהי חולה מבוגרת עם סרטן, שעוברת טיפולים כימוטרפיים. כשהיא צריכה אותי, היא מתקשרת.
האישה החולה גרה לא רחוק ממני.
מה לעשות לגבי שבת?
האם אני צריכה להשאיר טלפון פתוח בשבילה אם היא תתקשר שהיא צריכה אותי?
ואם אלך אליה אני צריכה לקחת אתי את הטלפון?
החולה זאת מתחזקת. היא הכשירה את המטבח, אך לא שומרת שבת.
מה לעשות עם כשרות אצלה בביתה?
דוד שמש משולב עם חשמל בשבת
שלום וברכה
1. האם מותר להדליק דוד חשמל לפני שבת כאשר יש כבר מים חמימים בדוד (כתוצאה מקולטי השמש), על מנת לחמם אותם יותר ולהשתמש בשבת?
2. עד מתי מותר להשאיר את הדוד דולק לפני השבת?
3. הנ"ל מדובר בעיקר כאשר רוצים להתנקות אחרי חיי אישות בליל שבת, בעיקר מדובר באישה שלא סובלת מים קרים. מה ניתן לעשות?
שבת- שימוש בתנור אפייה
שלום
ברשותי תנור אפיה עם פונקציה של שמירה על חום המאכל. הפונקציה עובדת כך: רק החלק העליון של התנור פועל, ניתן לבחור את דרגת החום מ-50מעלות ועד-150 מעלות. שאלתי היא האם ניתן להניח על קרקעית התנור מאכלים מבושלים בשבת, יש לציין כי התנור אינו סגור הרמטית, האם יש כאן בעיית החזרה או עצם העובדה כי החימום מגיע מלמעלה יוצרת כאן דין של סמוך לאש . תודה
מקרר בשבת
נערה מתחזקת השומרת שבת , מתארחת עם הוריה אחת לחודש אצל סבתה לשבת מלאה .
הם דואגים להביא איתם מיחם ופלטה לשבת וכו'
המכשול בבית הסבתא הינו מקרר והנורה הנדלקת ונכבית
הנערה לכשעצמה אינה פותחת את המקרר .
א. האם היא מותרת בהנאה עקב פתיחת וסגירת המקרר ?
ב. לו יצויר שבית הסבתא נמצא במרחק הליכה לא רב , האם יותר להינות משתייה קרה שהסבתא מגישה ?
קידוש בשבת
שלום לכת"ר
1. אדם שמתארח בליל שבת אצל אדם שמקדש על יין פסול לפי רבינו צריך לקדש על הפת. האם אפשר ליטול ידיים עם כולם וכשהמארח מברך המוציא המתארח יענה אמן כדין שומע כעונה, ויאמר בלחש את ברכת הקידוש ואז יטעם כשיניחו לפניו את החתיכת לחם? או שחייב לעשות המוציא בעצמו על פת שלפניו?
2. מדוע מארי סבר שבקידוש היום, שהעיקר כדבריך הרב זה ברכת הגפן, לא יוצא ידי חובה כשאחר מברך על יין הפסול לפי שיטת רבנו? הרי הוא ברך הגפן לשיטתו בהיתר!
חייל ביחידה מיוחדת שהוקפץ לבסיסו בשבת
אני חייל סדיר, שמשרת ביחידה מיוחדת.
אני יוצא לבית בשבתות, ומודע לכך שאני בכוננות תמידית ויכולים תמיד להקפיץ אותי כשצריך.
שאלתי היא: האם בתום ההקפצה, לאחר שחזרתי לבסיס, מותר לי לחזור לביתי בשבת עם הרכב שאתו הגעתי?
וכן האם יש נפקא מינה בין נשוי לשאינו נשוי?
האפ יש נפקא מינה אם מדובר באיש קבע ולא חייל סדיר? שהרי זאת עבודתו, וייתכן שלא יהיה שבתות רבות בבית, אם לא יוכל לחזור.
שאלות שונות..
לרב ערוסי שלום. ה' יתן בידך כוח לעשות למען עם ישראל.
1. לענין בישול בשבת, באיזה כלי לפי שיטתנו אין זה כבר מבשל ואפשר לערות ממנו על כל דבר?
2. האם זה ישתנה ב"קלי הבישול"? מהם אותם "קלי בישול"?
3. מה דעת הרב בעניין ה"שאלים"? האם ראוי, נכון להיום, ללכת כך? האם זה ראוי לכסות כל הגוף לגמרי, הן מצד האישה והן מצד הפוסק שפסק זאת?
4. במקצועות חופשיים כדוגמת עו"ד, רו"ח, שמאי, אדריכל וכדו' - יש הרבה אפשרויות של הצעת מחיר ללקוח. האם ישנה בעיה לתת הצעה גבוהה מאוד יחסית לשוק מכיוון שאתה יודע את הפתרון/תגיע הכי מהר לסיום?
כבוד השבת
שלום לרב, לשאלתי האם מותר למגיה לבדוק מזוזות בשבת אם יש לו עומס והוא רוצה להקל על עצמו? ענה לי הרב : אסור, כיון שהוא עושה זאת חלק מהתעסקותו ולא מלימודיו או הוראתו. לצורך חידוד והבנת התשובה האם זה אסור מדין הכנה משבת לחול או מדין "ממצוא חפצך"?
2. בהקשר לשאלה הנ"ל מגילה שלא עברה הגהה האם מותר להגיה אותה בשבת כדי לקורא בה ביום ראשון והחזן מקבל על זה כסף? שתיזכה להגדיל תורה ולאדירה חיים .
נפרקה או נשברה ידו ורגלו בשבת
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
מובא בתלמוד מסכת שבת דף קמז א בסיפא של המשנה "
אין מחזירין את השבר מי שנפרקה ידו ורגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא"
בדף קמח א הלכה מחזירין את השבר וכו'
ומרן בשולחן ערוך או"ח שכח סעיף ל "מי שנשמטה פרק ידו או רגלו ממקומו לא ישפשפנה הרבה בצונן שזהו רפואתו אלא רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא"
והמשך הסימן סעיף מ"ז "עצם שיצא ממקומו מחזירין אותו"