תרגום ההפטרה
שלום לרב
בסוף תרגום ההפטרה הילד אומר "על דא יתברך וישתבח שמא רבה קדישא די לעילא חיא וקיימא וכו' " המילה "חיא" עם דגש ביו"ד או לא?
תודה רבה.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שלום וברכה!
נושא א:
תבניות עם ציפוי טפלון אשר השתמשו בהן לצורך מאכל בשרי האם ניתן להכשירן בכדי להשתמש בהן לצורך מאכלי חלב? אם כן כיצד? האם יש הבדל אם התנור הוא פירוליטי או לא?
נושא ב:
בחור ישיבה אשר בישיבתו מעודדים להתפלל במניין הישיבה ( אך לא מכריחים) ותפילת הישיבה איננה בזמן תפילת ותיקין, האם צריך ויכול להתפלל ותיקין כדעת הרמב"ם, או שראוי שיתפלל במניין הישיבה למרות שאיננה בזמן ותיקין?
( ראוי לציין שהקימה לתפילת ותיקין אינה גורמת לו לחוסר ערנות בלימוד).
א אם השימוש היה באש, יבש - אינו יכול להכשירו כדי לשנותו מבשרי לחלבי.
אם השימוש היה בנוזל - כלי ראשון ישירות ע"י הסקה.
ב שיתייעץ עם ראש הישיבה שלו.
שלום לרב
בסוף תרגום ההפטרה הילד אומר "על דא יתברך וישתבח שמא רבה קדישא די לעילא חיא וקיימא וכו' " המילה "חיא" עם דגש ביו"ד או לא?
תודה רבה.
לק"י לכבוד הרה"ג רצון בר' יוסף ערוסי הלוי שליט"א בענין ברכת פוקח עורים -
1. מה הכוונה בברכה, פותח עיני העורים, או שמא פקיחת רעיון כמו שכתב רבנו במורה א:ב?
2. אם הכוונה פותח עיני העורים, אזי נוסח הברכה ופירושו של רבנו למלה "פקח" לא עולים בקנה אחד. ואם הכוונה פקיחת רעיון, למה התכוונו חז"ל בברכה זו?
האם חשוב שיאמר הזמירות עם ברכות למרות שהוא ישתלב עם הציבור רק בתפילת העמידה?
מהו מעמדן של הזמירות, האם חייב להשלים הזמירות אחר התפילה ע"מ שיוכל להשתלב עם הציבור בקרית שמע וברכותיה?
היש חשיבות לסדר המזמורים שיאמר בכפוף לזמן שנותר לו עד ההשתלבות עם תפילת הציבור?
לק"י יורנו רבינו 1- מנהגנו כידוע להניח תפילין גם במנחה בתענית ציבור וחולצים עקבית בכימי השמים על הארץ. האם מותר שהתפילין ישארו עליו עד אז? (להרמב"ם וגם לשיטת השו"ע) כיוון שלכאורה לילה לאו זצן תפילין. 2- אם התשובה לשאלה למעה היא שאסור. כיצד יתורץ מנהג תימן שחולצים בכימי השמיים... 3- האם מותר לאדם להניח תפילין בימות החול הרגילים במנחה. כוונתי האם אין חשש בכך ליהורא על הציבור. 4– באם נכון שמהרי"ץ קרא להניח תפילין אף במנחה? בברכת וה' ידריכנו על דרך האמת
אני מתפלל בנוסח בלאדי ומבקשים ממני לומר קדיש אחרי עלינו לשבח מה עלי לעשות
מסורת יהודי תימן (באלאדי) הינה עפ"י התלמוד וכפי שפסק הרמב"ם. מהו, אם כן, מקור המסורת של שאר עדות ישראל כולל יהודי תימן (שאמי)?
לשיטת שאר עדות ישראל שסימן ההפטרות הינו דש"ח ולא דח"א כיהודי תימן, איזה הפטרה יקראו כאשר יחול ר"ח בשבת?
הנוהגים הפטרות אלו בנעימה של קינה, האם כהלכה הם עושים או יש לחוש לפגיעה בכבוד השבת?
לק"י שלום כבוד הרב,
רציתי בבקשה לשאול את הרב:
1. האם אפשר לענות "אמן" (של קדיש)
2. האם אפשר לענות "אמן" (של ברכות)
3. האם אפשר לענות לקדושה בקטעי התפילה הללו -
א. בפסוקי דזמרה (כלומר בין "המהולל" ל"ישתבח").
ב. בברכות שלפני "קריאת שמע".
ג. ב"קריאת שמע" (איפה ניתן לעצור ולענות?)
ד. בברכות שבין "שמע" לבין "תפילת שמונה עשרה" ה. ב"תפילת שמונה עשרה" אם אסור לענות בחלקים מסוימים ובחלקים אחרים מותר לענות אשמח אם הרב יציין היכן,
תודה רבה.
שלום הרב
רציתי לשאול
פעמים שאני נשאר ער מאוחר ואימי אוסרת עליי לקום מוקדם
ואני לא יכול לקרות קריאת שמע לכתחלה לדעת הרמב״ם
מה עליי לעשות במקרים כאלו?
להקשיב לה? לקום בכל זאת?
בתודה מראש
שלום לכבוד הרב,
אביא בן 95, בן העדה התימנית,, כל ימיו עבד את ה', ביה"כ היה מקום מושבו הקבוע. לאחרונה התדרדר מצבו ואינו שולט על צרכיו, יש לו עובדת זרה. הבעיה: אבי מתעקש ללכת לביה"כ למרות מצבו. מבחינת ההלכה אסור לו להכנס במצב כזה, מבחינתי אני מחוייבת לעשות את רצונו. יש לציין:
א. דברנו על ליבו (הרבה מאוד פעמים) ואמרנו לו שאסור לו להכנס לביה"כ במצב כזה, קשה לו לקבל זאת והוא מתעקש ללכת, שכן הוא אומר שאין חייו חיים לולא ביה"כ.
ב. ניסינו לדאוג להחליף לו לפני ההגעה לביה"כ, אך ללא שליטה... שאלתי - האם מותר לי לאסור עליו ללכת ובעצם לא לקחת אותו (הוא תלוי בנו)?
תודה
לק"י, שלום לכמוה"ר רצון ב"ר יוסף יצ"ו הבנו עד כה בענין התפלה לפי רבנו, שהיא צריכה לגרום להתעלות ועי"ז ממילא משתנה המציאות. ותפלה על אחרים, צריכה לגרום להם התעלות, ע"י שיראו שמתפללים עליהם ויחזרו בתשובה וכו'. והשתא אתינן למשנה ערוכה על רוצח בשגגה שגולה לעיר מקלט - "אמותיהן שלכהנים היו מספקות להם מים ומזון כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו". ותמהנו וכי אם יתפללו על בניהם שימותו יקרה איזה דבר? \איך נסביר כאן לפי רבנו? נחתום בברכת - עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו
תודה ושכמ"ה
האם מותר להתפלל שחרית קודם שתנץ החמה?