מה פשר מנהגינו לומר קדיש לפני תפילת מוסף ראש חודש בניגוד לימי שני וחמישי שהקדיש נאמר לאחר קריאת התורה?
תכנים לקריאה נוספת
האם לפי מנהג תימן מזכירים את שם האב או האם בתפילה לחולה?
מה מנהג ק״ק תימן בעניין בתפילה או משברך לחולה? האם מזכירם את שם האבא או אמא?
שמעתי ממורי בקיא שאומרים את שם האבא בגלל הפסוק אברהם הוליד את יצחק. אבל הגמ׳ מכריעה שיש עוון ביטול תורה על אבא ולכן אומרים את שם האמא.
אשמח לקבל מקורות
יום טוב ותודה מראש על הזמן.
היה עומד בין גאולה לתפילה, האם רשאי להפסיק ע"מ לקרוא בתורה לציבור?
לאור החובה להסמיך גאולה לתפילה, מה נחשב ומה לא נחשב להפסק?
היה קורא את שמע, האם רשאי להפסיק אם קראו החזן לקרוא בתורה?
מהם ההבדלים בין שיטת רבנו הרמב"ם לבין שיטת מרן השו"ע בהיתר להפסיק בתפילה או בק"ש בנסיבות של זיכוי הרבים?
ברכות
שלום הרב!!
רציתי לדעת, האם כשאני מתעוררת כמה פעמים בלילה, בכל פעם אני צריכה לומר "מודה אני", ולנטול ידיים?
כוונה בתפילה ובקריאת שמע
לכבוד הרב שלום
הייתי רוצה לדעת אילו כוונות עליי לכוון בברכת מגן אברהם ובקריאת שמע?
ומהי המשמעות של הביטוי "לכוון" כיצד עושים זאת?
עלינו לשבח
לפי ההלכה 1 הדברים שצריך לומר עם הציבור הוא עלינו לשבח אפילו אם אינני מתפלל איתם האם מספיק עד על כן נקוה או להמשיך עד ושמו אחד
מנין מרפסות/חצרות בימי הקורונה
לדעת הרב, מותר להתפלל במניין מרפסות? (=צירוף של אנשים שרואים אחד את השני דרך המרפסות)
או חצרות?
שירותים ותפילה
האם צורך להתפנות מעכב את התפילה (למדתי במסכת ברכות שאם אפשר להתאפק פרסה אז מותר להתפלל) אבל שאלתי היא אם אני לא יכול להתאפק ויש חשש שזמן תפילה יעבור האם מותר לי להתפלל או לא?
בתודה מראש וחג שמח וכשר!!
הרמב"ם ומנהג התרגום
שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א. כותב הרמב"ם בהלכות תפילה יב, י: "מימות עזרא "נהגו" שיהא שם מתורגמן, מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה, כדי שיבינו עניין הדברים" מובן מכאן כמה עיקרים:
1. נהגו - נהגו מאליהם ואינו עיקר. אין זו תקנה או הנהגה של חכמים.
2. שיהא שם - זו לשון סבילה. רבנו בלשונו הזהב לא כתב "להעמיד", אלא "שיהא שם", אם יהא - יהא, ואם לא יהא - לא יהא.
המשך - בעניין מנהג התרגום
ב"ה שלום לכבוד הרב. כבודו ניסה להצביע על קשר הדוק וישיר בין מומחיות התימנים בקריאת התורה לשימור מנהג התרגום. במחילה, קשר זה הוא שולי וזניח, והוא אינו יכול להכשיר את המשך המנהג. כבודו שוב הדגיש את עניין השילוב בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ (כביכול התרגום). גם זה עניין זניח, גם בהוראת המנהג וגם בביצועו בשטח. רוב הנוהגים מנהג זה לא רואים בעיני רוחם הודאה באמיתות התורה שבע"פ יחד עם התורה שבכתב, ואין בכך קיום אחד מעיקרי האמונה. אין צורך לקיים מנהג צד ג' שיצביע בצורה עקיפה על כך שאנו מאמינים בתורה שבע"פ, במיוחד כאשר מנהג זה מיותר שלעצמו.
האם יש להעלות לתורה דווקא עם הארץ לקריאת התוכחה?
היש לחשוש שאם יעמוד תלמיד חכמים לקריאה עלולות הקללות ח"ו להתקיים?
האם אין לברך ברכות התורה על התוכחה מאותו חשש?
האם קורא התוכחה חייב לשנות מהכתוב ולכנות בגוף נסתר או להקפיד שלא יעמוד מולו מישהו שכאילו מקללו?
האם לתרגום התוכחה יש השפעות חיוביות או שליליות על הציבור?