פסיקת ההלכה עפ"י רבינו

לכבוד הרב שלמך יסגי!!
ילמדינו רבינו,בעניין יינות יבשים ולא מבושלים המיוצרים ע"י היקבים בארץ והמושגחים כראוי כגון יינות כרמל,גולן,אפרת וכדומה לעניין קידוש וארבע כוסות ומזיגתם?ובמה יתרונו של יין תוצרת בית עליהם?
בברכת שבת שלום ומברך
יצחק

ראיתי שבגמרא נידה פרק כל היד דף יד. מדובר שם על רוכבי גמלים ועל חמרים, ויש חילוק בין מי שמוביל את החמור למי שרוכב, ובגמרא זה מוזכר לעניין טומאה וטהרה.
וגם רבנו כותב את זה בהלכות תרומה וברמב"ם מוזכר רק רוכבי גמלים, ובהערה של מורי במקום (ניראה לי בשם הרידב"ז) הוא אומר שהגמלים זה בגלל שעורם מחמם ביותר והוא לא ירגיש בזה.
ןמרן בעל השו"ע כותב את זה בהלכות אישות ולא עושה חילוק בין הבהמות, ואוסר על כל רכיבה בלא אוכף על בהמה.
א. ע"פ רבנו,האם הדין של סוס הוא כמו רוכבי גמלים וחמרים לעניין טומאה וטהרה?

בעניין חובת ציצית.הרי אם לשיטת רבנו ציצית קטן אינה אלא בגד שאינו כסות כי אז כיצד יש לעשות לעניין חובת ציצית?
מה ליטול,באיזה תנאי,ומתי
בכבוד

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א

מס' שאלות בנושאים שונים:

1. אם אדם עבר על איסור כרת, אזי יתחייב כרת (בהנחה שלא שב בתשובה). לאחר מותו יכרת ויאבד. ואם יוסיף לעבור על כרתות עדין יתחייב כרת..
האם יש תוספת בכמות הכרתות? נפשו תכרת "יותר" בגלל ריבוי כרתות או שמא אין תוספת? ואם אין תוספת יוצא שריבוי כרתות לא גורע לעניין עונשו של הנכרת. היתכן?וכיצד הדברים מתישבים?

2. מנעל או סנדל נאסר ביוה"כ. האם מדובר שהסולייה שעליה דורכים צריכה להיות מעור כדי שתיאסר? האם מותר ללכת בהיוה"כ עם נעל "שבת" / "אלגנטית" של ימינו, שהגפה מעור והסוליה מגומי?

לה״ו

שלום כבוד הרב,
לפי מש״כ הרמב"ם בהלכות ברכות פ״ו הל׳ יד (״הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִתֵּן לַיָּדַיִם, אַפִלּוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. אִם אֵין שָׁם אַחֵר מַנִּיחַ הַכְּלִי בֵּין בִּרְכָּיו ... אוֹ נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת וְצָק בְּזוֹ עַל זוֹ, וְחוֹזֵר וְצָק בָּרִאשׁוֹנָה עַל הַשְּׁנִיָּה. וְהַקּוּף, נוֹטֵל לְיָדַיִם.״) נראה שיש העדפה לנט״י על ידי אחרים. אם כן, האם נכון לנהוג ככה בימינו?

רב תודות לעזרתך,
אלישע