תרומת גוי לבית כנסת
שלום לכבוד הרב - חילך לאוריתא
לסבתי ע"ה היתה מטפלת גויה , במהלך השבעה החליטה המשפחה לתרום פרגולה לחצר בית הכנסת על שם הסבתא
המטפלת הגויה מבקשת גם היא לתרום לבית הכנסת , האם ניתן בשופי או שיש בעיה / הגבלה כלשהי ?
שלום לכב' הרב ,
כשאומרים לפני הכנסת ס"ת בשבת להיכל ,פעמיים " ימלוך ה' לעולם וכו' "
האם יש בכך משום "שתי רשויות " ?
יענה הרב בבקשה ושכרו כפול מן השמיים.
בברכה,
מאחר ואלו שאומרים ימלוך, אומרים זאת בנעימה ובזמר, אין לאסור.
כי כמו שמיטב השיר, סירוסו, כך גם כפילותו.
שלום לכבוד הרב - חילך לאוריתא
לסבתי ע"ה היתה מטפלת גויה , במהלך השבעה החליטה המשפחה לתרום פרגולה לחצר בית הכנסת על שם הסבתא
המטפלת הגויה מבקשת גם היא לתרום לבית הכנסת , האם ניתן בשופי או שיש בעיה / הגבלה כלשהי ?
כבוד הרב שלום רב,
ברצוני לברר באם ברצוני לכבד את חמי (אב אשתי) האם ניתן לעמוד כאשר הוא עולה לתורה ומברך? האם אין בעניין זה בכדי לפגוע בכבודו של אבי הי"ו? כמו כן מלבד סבי, אבי ואחי הגדול הי"ו האם חלה חובה לקום גם כאשר דודים (אחי אבי או אחי אמי) עולים לברך? כמו כן האם כאשר המברך הינו המפטיר וקורא את ההפטרה האם יש חובה לעמוד עד סיומם של ברכות ההפטרה?
שלום לכבוד הרב,
יש ברשותנו מגילה שנכתבה בתימן (עדן) ומסומנים בה סימנים בדיו לציון ה'כסרה', אתנחא וסוף פסוק. ידוע מנהגנו להכשיר ספרי תורה שיש בהם רושם בחרט לסימון חלק מן הטעמים או 'את' בצירי, ו'כל' בחולם, ואולם על סימן בדיו אינני מכיר מישהו שמכשיר בס"ת. שאלתי אם במגילה הדין שונה, ואם כן מדוע? מכל מקום חזינן שהיה מנהג כזה לסמן בדיו. רוב תודות, דורון
יש מנהג בציצית שאם החוטים ארוכים אסור לגזור אותם בברזל משום ש"לא תניף עליו ברזל" מותר לגזור עם כלי אחר (למשל מספריים מפלסטיק או סכין חד פעמית)?
שלום מארי, קראתי את ספריו של ד"ר גברא, "מחקרים בסידורי תימן". בין השאר, הוא דן שם בנושא הכנסת והוצאת ספר תורה. מסתבר שבתכאליל הקדומים, לא מופיע סדר אמירה כלשהו בהכנסת והוצאת ספר תורה. כלומר לא היו אומרים כלום, ובפרט "מה רב טובך" וכל הסדר בהכנסת הספר, אלא מוציאים ישר ומכניסים ישר. הוא דן שם ב"פשרתם" של הדרדעים, לומר "מה רב טובך" לפני ההפטרה, ובפרט מביא את מאמרך בעניין, בו דנת בפתרון של מהרי"ץ וביקרת פתרון זה.
יורנו הרב - ממתק שפתיו האם עקירת המזוזה מותרת כיום? (ידועה ההלכה ברמב"ם - הלכות מזוזה פ"ה ה"יא - אך מארי זצ"ל שם מתנה תנאים ונראה מדבריו שמתיר בימינו למרות שבסוף דבריו משאיר בצ"ע - אם ידועה לרב דעת מארי בבירור אנא ציין זאת) יש להוסיף את ההיבט הכלכלי על ההלכתי של ימינו שעלות מזוזה כ -150 ש"ח - אבקש מהרב להתייחס גם לפן הזה
2. אם מזוזה חובת הדר מדוע עליי להשאירה ?- אבקש נימוק מדעת רבינו - ולא האחרונים שבאו אחריו שתלו במזיקים ושדים)
3. האם ניתן לעשות אנלוגיה בין מזוזה למעקה וללמוד זה מזה? אשמח אם הרב ינמק ויסביר בהקדם
בתודה מראש שי
שלום לכבוד הרב!
יש לנו בבית אנציקלופדיה ישנה שאנו מעוניינים לזרוק. מן הסתם מוזכרים בה בכל מיני מקומות פסוקי תנ"ך וכדומה, שאלתינו האם לגנוז את כל האנציקלופדיה או לזרוק אותה שהרי לא ניתן לאתר את כל המקומות בה הדרושים גניזה.
ב. מהם באופן כללי הכללים לגניזת דברי קודש?
בתודה מראש.
בעזרהי"ת שלום הקמנו ביכנ"ס חדש שהתחיל בפעילות לפני כשבועיים. השבת הופיע אדם שביקש לדבר לפני הקהל תורה ולהתרימם. הרשנו לו לדבר כמה דקות. הופתענו! הוא דיבר כמקצוען, הסתובב בין הקהל אחד אחד ובקש בחוצפה שיתרמו סכום קצוב. לפי דעתי ההתרמה היתה אונס. כי האנשים התבייש לסרב לפני כולם ובקול רם. שנית אנו כוועד ביהכנ"ס לא לזה התכוונו. האם אפשר לקהל לחזור בו מההתרמה? עם או בלי התרה? אברהם
שלום עליכם מורי ברצוני לשאול האם לאחר שגוללים ספר תורה חייב הגולל להשאר ליד הספר והחזן עד שיגיע מברך הראשון
תודה אם אפשר לקבל את המקור המדוייק ברמב"ם לתשובה
שלום וברכה לכבוד מארי ערוסי
1) נאמר בברכות נג עמ' ב, שאחד האמוראים צוה לבנו 'חטוף ובריך' (לא רק כהוראה נקודתית). האם אין כאן חוסר דרך ארץ בכך שמציעים 'מי רוצה לברך' ואחד מהציבור קופץ ואומר מיד 'אני אני'? זה נראה כגאוה בעיני האנשים.
לרב ערוסי שלום וברכה.
ילמדנו רבינו בהלכות תפילין פרק שני הלכה ד' הרמב"ם כותב יצאים חסר ואו ויש עוד תיבות שכתב כך מדוע מדגיש הרמב"ם רק חסר ואו ואילו בתיבה החקה כתב חסר. בהלכות ח - יב בנושא תגים מאיפה לקח הרמב"ם את נושא התגים לתפילין רק לאותיות שכתב מה המקור ויש אותיות שלשה זינין ויש ארבעה זינין. בכבוד רב אשר