היש להפריש תרו"מ מפירות שגדלו בגינה ומקורם בעציצים שהובאו מחו"ל?

אם ישנה זהות מלאה בין הדינים של נט"י לחולין ונט"י לתרומה, מדוע גינו חכמי ישראל את הנוטל ידיו לפירות?

מדוע לפי הרמב"ם יש חובת מים שניים דווקא בנט"י לתרומה וכיצד מסביר מרן השו"ע מים שניים לחולין?

היש צורך לשיטת רבינו הרמב"ם ולשיטת למרן השו"ע בניגוב הידיות של הכלי או ניגוב היד שטרם נטהרה?

הקנס שהטיל עזרא על הלויים שהעביר מתן המעשרות לכהנים דווקא, האם תקף לאחר חורבן הבית?

האם הלוי בן ימינו יכול לדרוש מבעל היבול שיעביר לו את המעשר או שמדובר בממון המוטל בספק שחל עליו הכלל: "המוציא מחבירו עליו הראיה"?

היש נסיבות שלא יצטרך הלוי בן ימינו להוכיח שהוא אכן שייך למשפחת הלויים או שבכל מקרה אסור היום ליתן המעשר ללוי?

היות והחלה הטמאה לשריפה עומדת – כיצד תותר ביו"ט, אפיה שלא לצורך?

וכיצד ישרוף החלה והרי הכלל הוא: אין שורפין קודשין ביו"ט? ואם יניחנה – כיצד יתגבר על האיסור: "בל יראה ובל ימצא"?

מתי ובאלו תנאים נחשבים פרות אלו הפקר ויהיו פטורים גם מתרו"מ?

האם הדין תלוי בסוג הפרות ומדוע?

האם השאלה הזו אינה רלוונטית לשנת השמיטה שהרי כל הפרות ואפילו בגינות הן הפקר?