הרב שלום,
בהל' שבת פרק י"ג הל' י"ח כותב הרמב"ם "וכן הזורק מרשות הרבים לרשות הרבים, ורשות היחיד באמצע--פטור".
באותו הפרק, הלכה י"ט כותב הרמב"ם "המעביר ארבע אמות, ברשות הרבים זו עם רשות הרבים השנייה--חייב: מפני שארבע אמות בשתי רשייות הרבים מצטרפים, מפני שלא נח החפץ ברשות שביניהן"
בפרק י"ב הל' י' כותב הרמב"ם "הזורק מרשות לרשות, או המושיט--הרי זה תולדת המוציא, וחייב"
שאלתי היא, מדוע בהל' י"ח בפרק י"ג כתב הרמב"ם שפטור, והרי ארבע אמות בשתי רשויות הרבים מצטרפים וזריקה היא תולדה של הוצאה, א"כ מדוע לא ייחשב כאילו העביר החפץ ארבע אמות ברשות הרבים ויהיה חייב?

לק"י.
שלום רב.
לפי הגדרותיו של מארי ל"אינו מתכוון", "פסיק רישיה" ו"משאצל"ג" (פ"א ציון כא. פ"י ציון סח):
1. מדוע כיבוי גחלת על מנת שלא יוזקו רבים נחשב משאצל"ג, מה ההבדל בינו לבין צידת מזיקין כדי לא להינזק?
2. הא לפי הסבר מארי יהיה מותר לצוד כל יתוש שמפריע לי בעקיצתו או בזמזומו, הרי איני צריך את היתוש עצמו ואיני מתכוון כלל למלאכת צידה?
ושכמ"ה.