דילוג לתוכן העיקרי

האוכל "פתות" באמצעות כף או מזלג, האם חייב בנטילת ידים?

תוכן

המאכיל אדם חולה שאינו מסוגל לאכול בכוחות עצמו, מי חייב בנטילת ידיים האוכל או המאכיל שנוגע בפת?

מה דין האוכל דבר שטיבולו במשקה באמצעות כף האם יתחייב בנט"י כדין האוכל פת באמצעות כף?

האם ה"פתות" נחשב לדבר שטיבולו במשקה בגלל שפתיתי הלחם טבולים במשקה?

ביצה שהוטמנה בחמין בשרי, האם מותר לאכול אותה עם מאכל חלבי?

תוכן

היש הבדל בדין הביצה בקליפתה לדין הביצה הקלופה?

מה בין ביצת טריפה שאינה אוסרת התבשיל לבין ביצה שיש בה אפרוח אשר אוסרת את התבשיל?

האם ישנן במציאות נסיבות שביצה בקליפתה עמידה בפני בליעה ופליטת נוזלים אף בשלבי בישול מתמשכים?

ברכה מעין שבע, האם נאמרת גם בבתי חתנים ובתי אבלים?

תוכן

מהו הרקע והסיבות לתקנת חכמים לברכה מעין שבע?

האם יש לחשוש לחומרת ברכה לבטלה היות ובימינו לכאורה ברכה מעין שבע הינה מיותרת?

מה ההסבר של הפוסקים שלא לברך ברכה זו במקומות אלו כנגד הכלל שאם בטל הטעם אין לבטל התקנה?

מהרי"ק וכתבי הרמב"ם

שלום לכבוד הרב
אני לומד הקדמות המשנה לרמב"ם של מהרי"ק ולאחרונה נאמר לי ע"י חבר שישנה מהדורה מסויימת (הרב שילת) שבהקדמתה כתוב שהיא יותר מדוייקת מאשר ספרו של מהרי"ק מאחר והיא נכתבה מכתב ידו של הרמב"ם ולא מכל מיני העתקים וכד'...

1. האם נכון הדבר? מהיכן העתיק מהרי"ק את כתבי הרמב"ם בכלל והכתב הנדון (הקדמות) בפרט?
2. אם נכון הדבר מאיזה ספר ללמוד?

תודה רבה

האם מותר בשבת להוציא באמצעות מצקת תבשיל מסיר שע"ג הפלטה?

תוכן

האם יש הבדל בדין בין תבשיל שהתבשל כל צרכו לתבשיל שלא נתבשל כל צרכו?
לשיטות פסיקה מסוימות, באלו נסיבות לא יחול האיסור להחזיר הסיר ע"ג הפלטה?
כיצד ובאלו תנאים יפעל ההולך בשיטתו של הרמב"ם אשר מעוניין להשאיר חלק מהתבשיל מחומם גם לסעודה שלישית?

קרא שני פסוקים בקריאת התורה במקום שלושה, האם יוציאו ס"ת מההיכל לשם קריאה מחדש?

תוכן

האם לשיטת רבינו הרמב"ם יש לכפול קריאת פסוק כאשר הפרשה כוללת תשעה פסוקים בלבד?

האם השלמת הקריאה תיעשה רק ע"י מי שטעה או שכל העולים יחזרו ויקראו מפני שלא יצאו י"ח קריאה?

כיצד מתיישבת הדרישה לחזרה על הקריאה ע"י מס' העולים המינימלי עם בעיית "טורח ציבור"?

יסודי התורה

שלום כבוד הרב!
1. מה יחסנו לדברי רבנו בהלכות יסודי התורה פרקים א-ד העוסקים במעשה מרכבה ומעשה בראשית?
כיצד עלינו ללומדם?
מה היחס לדברים שכיום הוכחו כלא נכונים, גכון דברי רבנו שגודלה של השמש פי 170, והיום אומר המדע שהוא פי 109

ציבור שהעלה בטעות לקריאת התורה ארבע גוברי בר"ח שחל בחנוכה, מה עליהם לעשות?

תוכן

האם יעלו קורא חמישי לקריאה של ימי החנוכה בספר שני או שיסתפקו בארבע גוברי שעלו ויוותרו על קריאת החנוכה?
בתלמוד נחלקו: "אין משגיחין בחנוכה" או "אין משגיחין בראש חודש", האם המשמעות שניתן לוותר על אחת הקריאות?
האם ישנה אופציה שלא לוותר על קריאת חנוכה תוך קריאתה בספר שני על ידי הרביעי שקרא קריאת ר"ח בספר ראשון?

Subscribe to משנת הרמב"ם