מהרי"ק וכתבי הרמב"ם
שלום לכבוד הרב
אני לומד הקדמות המשנה לרמב"ם של מהרי"ק ולאחרונה נאמר לי ע"י חבר שישנה מהדורה מסויימת (הרב שילת) שבהקדמתה כתוב שהיא יותר מדוייקת מאשר ספרו של מהרי"ק מאחר והיא נכתבה מכתב ידו של הרמב"ם ולא מכל מיני העתקים וכד'...
1. האם נכון הדבר? מהיכן העתיק מהרי"ק את כתבי הרמב"ם בכלל והכתב הנדון (הקדמות) בפרט?
2. אם נכון הדבר מאיזה ספר ללמוד?
תודה רבה
א-ב. אני לומד במהדורה של מהרי"ק זצ"ל.
תכנים לקריאה נוספת
שירה וחרוזים על מידות ההנהגה ברוח דמותו של הרמב"ם
הרצאה מרתקת ע"פ שיר חרוזים על מידות ההנהגה ברוח דמותו של הרמב"ם, על רעיית צאן ופרשת ילדי תימן.
ההרצאה הועברה בערב השקת הספר משלי משה - דברי הגות בשירה לספר משלי. מאת המשורר משה קודעי בהוצאת מכון מש"ה.
"ר' משה ניחון בחכמה ובכושר חריזה, ואחת היא מטרתו, מטרת קודש, להנגיש ספרי חכמת הקודש ללבם של רבים, לרבות בני נוער ... הוא למעשה ממשל משלים למשלי שלמה, כדי שחכמת שלמה תושג במוחות רבים, ותחדור ללבותיהם. ובכשרון החריזה והחכמה שיש לו, הוא עושה זאת בצורה מוצלחת." מתוך דברי ברכה של הרה"ג רצון ערוסי לספר.
האם מותר לאשה לומר קדיש יתום על הורים שנסתלקו מהעולם?
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?
היש חובה לקבוע מזוזה במשרד למרות שאין לנים שם בלילה?
מהם המבחנים ההלכתיים עפ"י הרמב"ם לזיהוי סטטוס מקום כמיוחד לדירת אדם המחייב קביעת מזוזה בברכה?
בית כנסת שמן הדין אסור לאכול בו מפאת קדושתו, האם יתחייב או לא יתחייב בקביעת מזוזה?
לשיטת השו"ע, מה נשתנו חנויות שבשווקים שנפטרו ממזוזה כיוון שאין לנין בהן בלילה מבית הבקר החייב במזוזה למרות שגם בהם אין לנין בלילה?
סתירה לכאורה בהרמבם
יורנו רבינו
האם יש סתירה בדברי הרמבם בהלכות תלמוד תורה פרק ג' "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה...". לבין דבריו בסוף הלכות שמיטין ויובלות, האם חזר בו רבינו ממה שכתב בהלכות ת"ת לאור דבריו בסוף הלכות שמיטין ויובלות, או אין כל קשר בין הדברים ורבינו לא חזר בו.
מתכוננים לחג מתן תורה! הלכות תלמוד תורה וכבוד חכמים
הלכות תלמוד תורה פרק ה א-ג
מדוע הרמב״ם מדגיש שיש לחלוט בשר במים רותחים ומוסיף ״אבל לא לפושרין״?
לק"י כ"א אלול תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בהל' י כתב רבנו "ומשליכו מיד לתוך מים רותחין אבל לא לפושרין". בהיות שכבר פירט רבנו "מים רותחין", למה הוסיף וכתב "אבל לא לפושרין"? והאם יש נפק"מ להלכה בלשון רבנו הכפולה לכאורה?
תכתב בספר החיים ובספר הזכרון
שמעיה אפל