השאיל לזמן קצוב, האם זכאי לדרוש החזרת הנכס המושאל לפני תום זמן ואפילו מן היורשים אם נפטר השואל?
האם ניתן ללמוד ק"ו לשוכר אשר שילם עבור זכות קניינית זו? האם יורשים חייבים לפרוע חובות אביהם כשאין בעזבון כסף שיספיק למטרה זו?
אם בקשו היורשים מהמשכיר להקפיא זמנית תשלומי השכירות, האם יתחייבו בנזקים העלולים להיגרם למשכיר?
שלום לרבנים שליט"א,
באחד הפורומים ברשת האינטרנט הועלתה טענה כזו :
"הרמב"ם הכיר את החסידות ויצא נגדה בחריפות, לכן הם כמעט הצליחו להחרימו וכיום לא פוסקים לפיו בבתי דין רבניים, כמעט לא נפסקות הלכות לפיו ונדיר שחרדים ילמדו אותו". עד כאן ציטוט (ראוי לציין שמי שכתב את הדברים בהחלט אינו שומר תו"מ).
רציתי לדעת : הכצעקתה ?
אני מניח שהטיעון הנ"ל מגוחך ולא נכון. בכ"ז, אני מבקש תשובה ברורה ומפורטת לדבר, בבחינת "דע מה שתשיב" . מה עונים לטענה כזו ?
זה חשוב מאוד.
לק''י
שלום לכבוד מורינו ורבינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט''א
בקריאתי את אחת התשובות שהרב כתב בשו''ת שה''מפרש'' שאליו התכוון מארי בהלכות קידוש החודש פ''ב אות ה "כתב המפרש"
הרב אמר שזה מפרש אנונימי שנדפס בדפוס וילנא,ואליו התכוון מארי כאשר כתב המפרש...
ולע''ד המפרש הוא ר' עובדיה בן ר' דוד בר' עובדיה שכינויו המפרש והוא פירש רק את הלכות קידוש החודש בהרמב''ם....
ולכן זה לא אדם אנונימי,כתוב בפירוש בהקדמת המפרש בהלכות קידוש החודש את שמו(הרב עובדיה בר' דוד בר' עובדיה)
מה הרב אומר על זה?ולמה לא מוכנס בסוף ספר זמנים בתוכן השמות שמארי הזכיר בספר את ה"מפרש"?
האם העובדה שהטעינה של הפנס המתבצעת באמצעות אנרגית השמש מוציאה אותו מכלל מוקצה?
לאיזה סוג מוקצה שייך הפנס הסולארי ועד כמה קביעה זו משפיעה על היתרים או איסורים בשימוש בו בשבת?
הישנם הבדלים בדיני פנס זה ביחס לשימוש בדיני פנס חשמלי ביום השבת עצמו לאור החשיפה של פנס זה לשמש?
היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?
האם התבסס השו"ע על מקור תלמודי לשיעור ("עד שליש") בהידור מצווה ומדוע התעלם הרמב"ם ממקור זה?
היכן הביא הרמב"ם את המושג "הידור מצוה" וכיצד פירשו לשיטתו?
האם ישנה סתירה בין הנאמר בגמ' "עד שליש" לבין הכלל שטבעו חכמי ישראל: " ...לעולם אל יבזבז למעלה מחומש"?
אני מחפשת שיעורים מוקלטים בתימנית מהרמבם עבור רב תימני קשיש למדן גדול המתקשה בקריאה
הרמב"ם לא מנה כיבוש הארץ במנין המצוות, האם ניתן לפרש זאת שהרמב"ם מייחס חשיבות מועטת להתישבות ריבונית בארץ?
הרמב"ם קבע שמי שאינו מאמין בביאת המשיח ככופר בתורת משה ואין לו חלק לעולם הבא למרות שלא נמנתה על ידו במנין המצוות?
לאור החשיבות באמונה זו של ביאת המלך המשיח, האם רשאים אנו לחשב מתי הוא יגיע?
מהם המבחנים ההלכתיים עפ"י הרמב"ם לזיהוי סטטוס מקום כמיוחד לדירת אדם המחייב קביעת מזוזה בברכה?
בית כנסת שמן הדין אסור לאכול בו מפאת קדושתו, האם יתחייב או לא יתחייב בקביעת מזוזה?
לשיטת השו"ע, מה נשתנו חנויות שבשווקים שנפטרו ממזוזה כיוון שאין לנין בהן בלילה מבית הבקר החייב במזוזה למרות שגם בהם אין לנין בלילה?