"בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר וכו'" מה ההבדלים בפרשנות המשנה בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי?
היש הבדלים בדין אותו אדם אם יעזוב את נתב"ג בדרכו לירושלים בשעות הערב המוקדמות או לאחר שהאיר המזרח?
יהודי שנמצא בטיסה בליל י"ד, האם ניתן להחיל עליו את המושגים: "פרוז בן יומו" / "מוקף בן יומו"?
לכאורה יהיה מותר שכן מדובר בכובאנה מבושלת מערב שבת - האומנם?
האם ניתן להתייחס לזאת כגרם בישול או כמקרב הבישול שכן מ"מ הדבש עומד להתבשל?
האם ניתן להשוות לדיני שימוש בתאורה בשבת כאשר היא מופעלת ע"י שעון שבת?
האם יש לעשות הבחנה בין עוגות מסוימות שאולי לא תתחייב עיסתן בחלה?
מהו המבחן הקובע לחיוב העיסה בחלה, האם תלוי בהרכב העיסה או באופן היצירה שלה (אפיה או בישול או משולב)?
באלו נסיבות לא יהיו מיני מאפה חייבים בהפרשת חלה למרות שמקורן בדגנים?
הניתן להשוות זאת לדין קורא המגילה למפרע או לדין קורא את ההלל שלא כסדרו שלא יצא י"ח?
האם העובדה שברכת המזון לא נמנתה ברשימת הברכות שהסדר אצלן מעכב מלמדת שאין הסדר מעכב בברהמ"ז?
אם יחזור ויברך, היש לחוש במקרה זה לאיסור ברכות לבטלה ומספק יש להקל ולקבוע שהסדר אינו מעכב?
האם מדובר בכל אשה בין גדולה בין קטנה או רק באשתו של האדם בעיתות מסוימות?
מהם המלאכות המוגבלות שמותר להשתמש רק באשתו מפני שיכולים להביא לידי יחסי חיבה?
האם מותר בתנאים מסוימים להקל ולהשתמש בעוזרת או אף לרקוד עם הכלה?
מהו מקור הפסק של מרן השו"ע שכהן אבל יצא מבית הכנסת טרם שיכריזו "כהנים", למרות שלא נזכר בפסקי הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש?
האם חכמי תימן סמכו ידיהם לגמרי על פסקו זה של מרן השו"ע, ומה היו תגובותיהם?
מה כוחו של מנהג לעקור חיוב עשה מן התורה למרות שלא נזכר בתלמוד ובמיוחד לאור התמיהות הרבות שהינו מעלה?
עד איזה רמת קרבה קיימת חובה זו, האם גם כאשר הנפטר הינו גיסו או בן אשתו מנישואים קודמים?
כיצד ינהג בתספורת אם חייב בכל מילי דאבל רק בפניהם?
האם יש כח במנהג שפשט כיום לבטל הלכה מפורשת בתלמוד לחייב במילי דאבל באותה שעה שיושב עם האבלים?
באלו תנאים יותר ליהודי להצטרף בשבת לנסיעה, הפלגה וכד'?
היש הבדלים בדין נסיעה בדרכי היבשה (אוטובוס / רכבת) לבין דין הפלגה בנתיבי ים או בנהרות?
האם יש לחוש לפגיעה בעונג שבת כתוצאה מטלטולי כלי השיט העלולים לגרום להקאות, מחלת ים וכד'?