האם אמירות ניחום אבלים משרתות את יעודם ואכן גורמות לניחום אבלים או רק פריקה של עול?
האם הכינוסים ההמוניים לשיחות, מפגש חברים וארוחות משתלבות באוירת ההכנעה שצריכה לשרור בבית האבלים?
כיצד תורמות העיטוף של האבלים והפתיחה של האבל בקינות לאוירה של חשבון הנפש על תפקידו של האדם בעוה"ז?
ביום רביעי הקרוב יש לסבתי אזכרה במלואת שנה ואני בתחילת הריון האם מותר ללכת? אבי שאמי ואני נשואה לבלדי.
האם ניתן לסמוך על אי הקפדה של האבלים שאין המנחמים יושבים ע"ג קרקע ולפרשה כויתור לטובת המנחמים?
כאשר המנחמים יושבים ע"ג קרקע ליד האבלים, היש לחשוש ל: "פותח פיו לשטן"?
מהם גדרי ניחום אבלים עפ"י רוח ההלכה וכיצד מתיישב עם הדרישה מהמנחמים לישב על הארץ?
היש הבדל בין נטילת ידים לקודש לבין נטילת ידים לחולין?
היש צורך במים שניים לנט"י לסעודה כפי שנדרש לפני אכילת תרומה או די ברביעית לשתי הידים?
האם נטמאה היד הרטובה אם נגעה ביד היבשה או בכלי ואז האם יתחייב בנטילה נוספת?
מהם אפשרויות העיטוף בטלית עפ"י המנהגים השונים ובאיזה עיטוף אין יוצאים ידי חובה?
מהו המקור של דברי מרן השו"ע שפסק שיש להחזיר שתי ציציות לפניו ושתי ציציות לאחריו?
מה ניתן ללמוד מזה שהרמב"ם לא ציין את דרכי העיטוף וכן מנהג יהודי תימן לכאורה שלא בהתאם לתלמוד הירושלמי?
אם חובה זו נובעת משיקולי הגיינה, מה הקשר לנטילה בכלי כולל ערוי שלש פעמים מיד ליד?
לדעת מרן השו"ע המחייב ליטול ידים לשם סילוק רוח רעה, האם יש לפעול עפ"י כללי נט"י כמתחייב לגבי הסעודה?
ומה עם בזבוז המים הכרוך בנטילה שכזאת במיוחד למי שעשה צרכיו רק "מים קטנים"?
האם זוהי חובת הדר ואז יתחייב גם בברכה על קביעת מזוזה או בגלל זכות הגוי במדור אין חובה כי הבית נחשב חסר?
מה דינו של תא בבית סוהר, האם עומד בתנאים לחיוב בקביעת מזוזה?
האם מציאות בעלי חיים בדירה הופכת את הדירה לבלתי חייבת במזוזה?
האם הדין יהיה תלוי בדייר היהודי בבית שיתחייב או בבעלות הגוי בלבד שתגרום לפטור?
מהי דעת רבינו הרמב"ם כולל במקום שרוב הדיירים הינם גויים?
טעה וכתב שם ה' (אזכרה) ללא כוונה אלא כמתעסק, האם מותר למחקו? התיך שם ה' החקוק על כלי, האם חייב מלקות?
מהם הגדרים של 'כתיבה לשמה' המעניקים קדושה לכתב, האם במחשבת הכותב בלבד או שחייב לפרש בפיו?
כיצד ינהג מי שחקוק על גופו שם ה' כאשר נזקק לטבילה של מצוה?
עפ"י הרמב"ם יצירת מעשה הציצית היא באמצעות חוליות ע"ג הפתילים ללא קשרים כלל ואילו עפ"י השו"ע יש לקשור שני קשרים טרם יצירת הכריכות ובנוסף שני קשרים בין כריכה לכריכה. ומכאן שמנהג הבלדי אינו לא לפי הרמב"ם ולא לפי השו"ע?!
מהו המקור לפסיקת השו"ע המחייב שני הקשרים הראשונים?
