תכנים לקריאה נוספת
משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם מומלץ ליהודי לכוין התדיינות משפטית עם גוי לימים אלו?
חז"ל אמרו "אין מזל לישראל". כיצד, אם כן, מוזכר חודש אדר כתקופה שיש ליהודי יותר מזל?
היש לחשוש לאיסור "לא תעוננו" בהכוונת ההתנהגות של היהודי לפי "ימים טובים" או "ימים רעים"?
למה התכוין רב פפא במימרה שלו:"....לפיכך אם יש לו סכסוך עם גוי מומלץ שיתבע אותו באדר בגלל שאז יש ליהודי מזל"?
חצי האי סיני
שלום הרב!
חצי האי סיני זה חלק מארץ ישראל?
מותר לטייל שם?
האם עקבה שבירדן שנמצאת על ים סוף היא חלק מהארץ ומותר לטייל שם?
אני וחבריי רוצים לטייל ותכננו טיול לחו"ל אך ביטלנו עקב פסק רבינו שכותב בבירור שאין לצאת מהארץ.
תודה רבה הרב, וזו הזדמנות להודות על השיעורים המוקלטים מידי שישי ליוטיוב. זיכוי הרבים ובזכות זה יכולים אנו להנות משיעורי הרב גם אם גרים רחוק..
תודה.
בני מנים - לחזיר אותם בתשובה - הלכה או רעיון טוב?
במשנה תורה - הלכות ממרים פרק ג:א-ג כתוב "מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי הוא בכלל המינים..." והלאה גם כתוב "אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו--הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס;" על האלה יש לי שתי שאלות.
פוסקים מול מקובלים
לכב' מו"ר הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
ידוע הכלל שבמקום שיש סתירה בין הזוהר לבין התלמוד אז אנחנו פוסקים לפי התלמוד. כלל זה הובא בשו"ת רביד הזהב ובספרי פסיקה נוספים והוא ידוע.
רציתי לשאול, האם כלל זה נובע מכך שהפוסקים שקבעוהו חששו שמא הזוהר איננו לרשב"י וממילא אין מקום לתת לו משקל לעומת המשנה והתלמוד?
דבר נוסף, ראיתי שהגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר כותב שרוב דברי האר"י הם מסברתו ואינן דברי קבלה ואין חיוב להאמין להם (כמדומני שהוא כתב את זה בעניין ברכת "הנותן ליעף כח"), האם גם הוא סבור שאיננו יודעים מי כתב את ספר הזוהר?