האם אומרים ״על הניסים״ בברכת המזון כשסעודת חנוכה נמשכה עד אחרי החג?
מהערת מארי משמע שיש לומר רצה והחליצנו אם נמשך בסעודתו למוצ"ש בגלל שזו סעודת חובה. מה יהיה הדין לגבי על הניסים כשנמשך בסעודתו למוצאי חנוכה? הרי אין בחנוכה חיוב סעודה.
הנר הודלק כדי לפרסם את הנס, וכעבור רגע כבה. לכאורה דווקא עכשיו צריך להדליק מחדש. ההלכה כבתה אין זקוק לה מעמידה שאלה אחרת: מה הושלם ברגע ההדלקה, ואילו תנאים חייבים להתקיים כבר באותו רגע?
שיעור מאת הרב רצון ערוסי. השאלות והתשובות שלהלן ערוכות מתוך השיעור.
העמיקו במחלוקת האמוראים ובדברי הרמב״ם: בדקו מה הופך הדלקה לכשרה מלכתחילה, ומדוע אין ללמוד מן הפטור לאחר כיבוי היתר להכין נר שאינו יכול לדלוק כשיעור.
הסוגיה בתלמוד בבלי, שבת כא ע״א, ובהמשכה בשבת כא ע״ב, בוחנת שתי שאלות הקשורות זו בזו: האם חייבים לחזור ולהדליק נר חנוכה שכבה, והאם מותר להשתמש באורו? מכאן נגזרת השאלה אילו שמנים ופתילות ראויים להדלקתו.
רב הונא אוסר בחנוכה את השמנים והפתילות שנאסרו לנר שבת, גם בחול. הגמרא מבארת שהוא סבור שכבתה זקוק לה, ושמותר להשתמש באורה. אם הנר צריך להמשיך לדלוק וראוי לשימוש, יש חשיבות לחומרי בעירה טובים; בשבת מתווסף החשש שיתקנו את האש ויבואו לידי איסור.
רב חסדא מתיר אותם בחול ואוסר בשבת. לשיטתו כבתה אין זקוק לה, ולכן חול אינו מחייב חומרי בעירה טובים דווקא. אולם מכיוון שלדעתו מותר להשתמש באור, בשבת נשאר החשש שיטו או יתקנו את הנר לצורך השימוש.
השיטה שנמסרת בשם רב, ולפי נוסח אחר בשם רב מתנה, מתירה אותם גם בחול וגם בשבת: כבתה אין זקוק לה, ואסור להשתמש באורה. זו השיטה שנבחרת להלכה בבירור. דווקא צירוף שני חלקיה מעורר את השאלה המרכזית: אם אין משתמשים באור ואף אין חובה להחזירו כשכבה, מהי תכלית ההדלקה?
כָּבְתָה – אֵין זָקוּק לָהּ, וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.
הגמרא מקשה מן הקביעה שמצוות הנר משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. לכאורה נדרש שהאור ימשיך לדלוק בכל פרק הזמן. התשובות מבחינות בין הדלקה חוזרת לבין זמן המצווה ושיעורה: הזמן מלמד עד מתי אפשר להדליק אם לא הדליק בתחילתו, וגם כמה שמן צריך להניח בנר.
יש להכין נר היכול לדלוק כשיעור; הפטור מהדלקה חוזרת חל לאחר שנעשתה הדלקה כשרה. אם לאחר מכן כבה שלא כמתוכנן, אין חובה לחזור ולהדליק. מי שרוצה להדליקו שוב רשאי, בלי ברכה נוספת. אין להפוך את האפשרות להסתפק בהדלקה הראשונה לתכנון של נר שלא יחזיק מעמד.
הדוגמה המעשית היא פתילה שלא הוספגה בשמן כראוי, גם בראשה: האש מכלה את החלק היבש ונכבית בלי שתוכל להתקיים. במקרה כזה אין זו הדלקה בעלת אפשרות ממשית לבעור כשיעור. לעומת זאת, רוח שהגיעה לאחר הדלקה כשרה, או ילד שפגע בנר בלי כוונה, עשויים להיות בגדר כבתה אין זקוק לה. השאלה מה דינו של מי שכיבה במזיד לפני תום הזמן נשארת כאן שאלה, ואינה נפתרת על סמך דוגמאות הכיבוי בשגגה.
המעשה צריך להיעשות במקום הראוי לפרסום הנס. אדם חולה אינו מדליק ליד מיטתו רק כדי שבני ביתו יישאו לאחר מכן את החנוכייה הדולקת לפתח. הנחה בחוץ אינה מחליפה הדלקה במקום הראוי לפרסום הנס. אם אינו יכול להדליק במקום המצווה, אשתו או בן או בת בוגרים יכולים להדליק שם בעבור בני הבית.
אין הכוונה שכל הדלקה הנעשית בצדו הפנימי של קיר פסולה. נידונה גם אפשרות של חלון הצופה לרשות הרבים, שבו האור ניכר ומוגן, בתנאי הגובה המוזכרים בבירור. ההבחנה היא בין מקום הדלקה הראוי לפרסום לבין הדלקה במקום אחר והעברתה לאחר מעשה. פרטים נוספים של מבנה הבית ושל הדלקה מחמת סכנה אינם מתבטלים בשל הכלל הזה.
פירוש הזמן נשען כאן על רגלם של התרמודאים, מוכרי צורכי ההדלקה שהיו מצויים בשוק עם החשכה. לפי פסק הרמב״ם כפי שהוא מבואר, אין מודדים בכל עיר מחדש עד מתי אנשים מסתובבים ברחובות. אין להאריך את הזמן עד שעה מאוחרת רק מפני שהמסחר והחשמל מאפשרים פעילות לילית.
הרמב״ם בהלכות מגילה וחנוכה, פרק רביעי הלכה ה, קובע הדלקה עם השקיעה, בלי הקדמה או איחור; אם לא הדליק אז, הוא מדליק בתוך הזמן שנקבע. בשיעור מובחנת תחילת השקיעה, הסתתרות כדור החמה, משיטות אחרות המעמידות את ההדלקה בזמן אחר ומתירות הדלקה מאוחרת יותר.
למשך הזמן מובאת הערכת הרב יוסף קאפח של כשלושים וחמש דקות, ולצדה הערכת הרב רצון ערוסי של כארבעים וחמש דקות על יסוד דברי גאונים, בין היתר לשאלות ערב שבת ומוצאיה. אלו הערכות בבירור, ולא שעת שעון אחידה לכל מקום ותאריך. גם הניסוח לא מקדימים ולא מאחרים אינו מכוון למדידת שנייה בודדת בשעון עצר.
נר שבת נועד לכבוד שבת, לעונג ולשלום הבית. במציאות הקדומה אכלו והתנהלו לאורו; לכן הוטלו הגבלות על שמנים ופתילות שעלולים להביא לתיקון האש בשבת. נר חנוכה אינו נועד לשימוש זה. בזמן מצוותו אסור להשתמש באורו, גם לבדיקה ולמניית כסף.
ההסבר הרעיוני המוצע הוא שאור החנוכה מבטא מעשה של עמידה רוחנית. אור התורה והמצוות עלול לשקוע לא רק בשל גזירות חיצוניות אלא גם בשל משיכה לתרבות המרחיקה ממנו. ההדלקה היא פעולה חיובית, לא שתיקה מול הכיבוי הזה: אני שייך לבית, למשפחה ולאומה, וממשיך את האור שקיבלתי.
הדבר אינו קריאה לפגיעה באדם אחר או לדחיית כל דבר יפה הבא מן החוץ. בבירור מודגש שהיהדות מבחינה בין יופי וידע ראויים לבין אלימות, אלילות ופגיעה מוסרית. האור המבוקש הוא של חוכמה ואמונה, והבעת הזהות נעשית בקיום מצוות ובאחריות. הדוגמאות הציבוריות שבהקלטה מובאות בהקשרן ההיסטורי. תאריך הפרסום המקורי מתועד, אך מועד האמירה לא אומת בנפרד; אין לראות בדוגמאות דיווח על אירועי ההווה.
הקדמת פרשת וישלח מציגה את מאבק יעקב ועשו לא רק כעימות של כוח אלא כמאבק ערכי ממושך. מכאן עובר הבירור לסיפור חנוכה ולהשבת עבודת המקדש. גזירות הפוגעות בתורה ובקדושת המשפחה מסבירות במהלך המאמר את מרכזיותם של הבית ושל השמן הטהור. הסיפורים על התעוררות המרד ועל יהודית נמסרים במסורת אגדית; אין להפוך אותם לתיעוד היסטורי שאומת בנפרד.
נר איש וביתו מבטא פרט השייך לכלל. אחד מבני הבית הבוגרים יכול להדליק בעבור המשפחה, והאישה חייבת במצווה כאיש. ההסבר שניתן לחיובה כולל את היות הנשים באותה צרה ובנס, ובמסורות המסופרות גם את פעילותן בהצלה. כך אין צורך לשמור את ההדלקה לאבי המשפחה כאשר אינו יכול לעשותה במקום הראוי.
האפשרות לצאת בנר חשמלי נבחנת דרך טענות שונות: האם ההפעלה היא פעולה מספקת והאם מובטח מקור כוח למשך הזמן. אפשר להשיב על חלק מן הטענות הטכניות, ולכן אין לבסס עליהן לבדן את ההכרעה. העיקר כאן הוא שמן ופתילה, בדומה למעשה ההדלקה במקדש: השמן נספג בפתילה ומאפשר לה להאיר, וכך מתבטאת קבלת התורה והעברתה מדור לדור.
לפיכך ההכרעה המוצגת אינה לראות בנר החשמלי תחליף לנר המצווה. אין הכרח בשמן זית זך כדוגמת המקדש ממש, שהרי כל השמנים והפתילות הכשרים נידונים כאן; הדמיון למקדש הוא עקרוני ולא זהות בכל פרט. אין איסור עצמי בשמן או באור צבעוניים כפי שנשאל, אך מועדף המראה הטבעי המבטא את ההדלקה, בלי להפוך אותה לקישוט חגיגי בלבד.
השמש נועד לאפשר שימוש באור אחר ולא באור נרות המצווה. כאשר יש אור נוסף המספיק לשימוש, כגון מדורה, אין צורך בשמש לשם כך. הבירור מיישם זאת גם על אור חשמלי הדולק בכניסה. השמש אינו חלק ממניין נרות המצווה; לצד ההוראה מתואר הקושי המעשי לשנות הרגל משפחתי מוכר.
לאחר תום זמן המצווה, לפי הרמב״ם המובא כאן, אפשר לכבות את הנר או לסלקו. לפי פירוש הרב יוסף קאפח, גם כשכבה לאחר הדלקה כשרה אין איסור מתמשך להשתמש בשמן שנותר. יש להבחין בין שימוש בשיירים לאחר שהמצווה קוימה לבין תכנון מראש של הדלקה חסרה.
בערב שבת נדרש איזון בין הקרבה לזמן ההדלקה ובין הזהירות מחילול שבת. לפי הסדר המוצג, נר שבת קודם מפני שהוא תדיר ואחריו נר חנוכה, בעוד מועד ובלא להגיע לחילול שבת. הדבר מובא בתוך שיטת המנהג הנלמדת ואינו סדר אחיד לכל העדות. השעות המסוימות הנזכרות בסיפור הן דוגמאות מקומיות מן התקופה, ואין להשתמש בהן כלוח זמנים תקף כיום.
בני זוג הנמצאים בעבודה יכולים לצאת בהדלקת ילדיהם הבוגרים בבית. אם אין איש בבית, לפי הדרך הנלמדת כאן יש להדליק במקום שהייתם, ולא למנות שכן שידליק בבית הריק. אחד מבני הזוג מברך ומכוון להוציא את האחר; אם שניהם מדליקים במקומותיהם, אין שניהם מברכים כברכות עצמאיות של אותה משפחה.
ההקלטה אינה מאמצת הדלקה ברכב הנע ממקום למקום. לאדם הנמצא בדרך מוצעת היערכות לשהייה במקום מתאים ובהסכמת בעל המקום בזמן ההדלקה. אין זו הוראת הדלקה ברכב תוך נסיעה, ואין להסיק ממנה שמותר להדליק אש באמצעי תחבורה.
המצווה אינה תלויה בכך שיימצא צופה בכל רגע. יהודי הנמצא לבדו במקום הראוי למגוריו, או יחיד בסביבה שאין בה יהודים אחרים, אינו פטור רק מפני שאין קהל. הוא מדליק בזמן ובמקום הראויים לפרסום. כאשר קיימת סכנת פגיעה בו, מדובר בשאלה אחרת ואין לבטל אותה בטענה שצריך פרסום.
גם סעודה אינה עיקר המצווה. ימי חנוכה הם ימי שמחה והלל, ואין בבירור חיוב לסעודת חג בכל יום. מותר לקיים סעודה ומנהגים מתאימים, אך האכילה אינה מחליפה את ההדלקה ואת משמעותה.
כבתה אין זקוק לה מלמד שהדלקה כשרה כבר קיימה את המצווה, ולא שהכנת הנר, זמנו ומקומו אינם חשובים. יש להכין אור שיכול להתקיים, להדליקו במקום הראוי ולהבחין בין אור המצווה לבין שימוש רגיל. בתוך המסגרת הזאת ההדלקה מבטאת פעולה של זהות והמשכיות, גם כשאין קהל וגם כשהנר כבה לאחר מכן.
לעיון במקורות: הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג; פרק ד.
מתי נר חנוכה שכבה אינו מחייב הדלקה מחדש?
כאשר הנר הודלק בזמן ובמקום הראויים, ובשעת ההדלקה היו שמן ופתילה היכולים להבעירו כשיעור. אם לאחר מכן כבה שלא כמתוכנן, אין חובה להדליקו שוב; הרוצה רשאי להדליק בלי ברכה נוספת. אין להסתמך על הכלל כאשר כבר בתחילה לא הייתה אפשרות ממשית שיבער כשיעור.
פתילה שלא ספגה שמן ונכבית מיד — האם יש להדליק מחדש?
כן, כאשר כבר בשעת ההדלקה לא הייתה אפשרות שתבער כשיעור. אש שאוכלת רק את החלק היבש ונכבית אינה הדלקה כשרה שנפטרה מכוח כבתה אין זקוק לה. יש להכין את הפתילה ולהדליק באופן שיש בו אפשרות ממשית לבעור כשיעור.
כשמקום ההדלקה ליד המיטה אינו ראוי לפרסום הנס, האם חולה יכול להדליק שם ולהעביר את הנר לפתח?
לא. ההעברה אינה מחליפה הדלקה במקום המצווה. אם החולה אינו יכול להגיע למקום ההדלקה, אשתו או בן או בת בוגרים יכולים להדליק שם בעבור המשפחה. חלון המשמש בעצמו מקום ראוי לפרסום נידון בנפרד, לפי תנאי מקומו וגובהו.
האם חייבים להניח שמן כשיעור אם אין חובה להדליק שוב אחרי כיבוי?
כן. כמות השמן נבחנת מראש לפי משך הזמן הדרוש, ואילו הפטור מהדלקה חוזרת נבחן לאחר שנעשתה הדלקה כשרה. אלה שני דינים שונים; פטור לאחר כיבוי אינו מתיר להכין מראש נר חסר. ראו תלמוד בבלי, שבת כא ע״ב.
האם הפעילות ברחובות כיום מאריכה את זמן ההדלקה?
לפי שיטת הרמב״ם המוצגת, הזמן אינו נקבע מחדש בכל עיר לפי שעת סגירת המסחר. הוא מתפרש על יסוד רגל התרמודאים שבסוגיה. ההקלטה מבחינה בינו לבין שיטות אחרות המתירות הדלקה מאוחרת יותר, ואינה מאמצת הארכה רק בשל תאורת חשמל ורחוב פעיל.
למה אסור להשתמש באור נרות חנוכה?
לפי ההלכה הנבחרת בבירור, נר חנוכה נועד למצוות פרסום הנס, והאור אינו עומד לשימוש רגיל בזמן המצווה, אפילו לבדיקת כסף. ההסבר הרעיוני הוא שההדלקה מבטאת אור של תורה, אמונה והמשכיות, בשונה מנר שבת שנועד גם לשימוש ולעונג. הסבר זה נאמר על השיטה שנפסקה, ולא כטעם מוסכם לכל דעות האמוראים. הדעות שהתירו שימוש הבינו את משמעות הנר אחרת. בבירור נדחית ההצעה להסביר את ההכרעה כסייג טכני בלבד, ומודגשת משמעותה המיוחדת של ההדלקה.
האם נר חשמלי מוציא ידי חובת נר חנוכה?
לא לפי ההוראה הנלמדת בשיעור. מודגש הצורך בנר של שמן ופתילה, מעין הדלקת המקדש. הטענות הטכניות על גרמא ועל הפסקת חשמל נבחנות ואפשר להשיב עליהן; ההכרעה אינה נשענת עליהן לבדן.
האם צריך שמש כאשר אור חשמלי מאיר את הכניסה?
כאשר יש אור נוסף המספיק לשימוש, אין צורך בשמש כדי להימנע משימוש באור נרות המצווה. ההסבר נשען על דין אור אחר, כגון מדורה, ומיושם גם בתאורה חשמלית. השמש אינו חלק ממניין נרות המצווה.
כיצד יקיימו בני זוג בעבודה את הדלקת הנרות?
אם ילדיהם הבוגרים מדליקים בביתם כהלכה, יכולים בני הזוג לצאת בהדלקתם. אם אין איש בבית, לפי העמדה הנלמדת מדליקים במקום שהייתם בזמן המצווה; אחד מברך ומכוון להוציא את האחר. אם שניהם מדליקים במקומותיהם, אין שניהם מברכים כברכות עצמאיות של אותה משפחה.
האם אישה יכולה להדליק בעבור בני הבית?
אישה חייבת בנר חנוכה ויכולה להדליק בעבור המשפחה. לכן כאשר האיש חולה, אין צורך שידליק במקום שאינו ראוי ואז יעבירו את הנר; האישה או בן או בת בוגרים יכולים לקיים את ההדלקה במקום הראוי.
האם יהודי הנמצא לבדו חייב בהדלקה אף שאין מי שיראה?
כן, כאשר יש לו מקום הראוי להדלקה ואינו נתון בסכנת פגיעה. החיוב הוא להדליק בזמן ובמקום הראויים לפרסום הנס, ולא לגייס קהל בפועל. היעדר צופים אינו פוטר מהמצווה; סכנה היא נסיבה נפרדת שיש להתחשב בה.
האם חייבים בסעודת חג בכל אחד מימי חנוכה?
לא. אין חיוב לסעודת חג בכל יום מימי חנוכה. הימים הם ימי שמחה והלל, הלכות מגילה וחנוכה פרק ג; סעודה מותרת, אך אינה עיקר המצווה ואינה מחליפה הדלקה והודאה.
האם עם שקיעתה הוא זמן של שנייה אחת דווקא?
הביטוי אינו קובע מדידה בשעון עצר של שנייה או שתיים. הבירור מפרש גם את לשון משתשקע כתחילת השקיעה, ולא בהכרח כסיומה. יש להדליק בזמן שנקבע ולא לפניו או לאחר תומו; אין להסיק הבדל מכריע בין שתי הלשונות בלבד. אין כאן קביעת שעת שעון מעודכנת לכל מקום ותאריך.
האם מותר להדליק נר חנוכה בשמן או בלהבה צבעוניים?
אין איסור בעצם הצבע כפי שנידון בשיעור. עם זאת, מועדף המראה הטבעי של השמן והפתילה, המזכיר את מעשה ההדלקה במקדש. אין להפוך את נר המצווה לקישוט צבעוני ולהחמיץ את משמעותו.
מי שנמצא בדרך ואין מי שידליק בביתו — האם ידליק ברכב הנוסע?
לפי הדרך הנלמדת כאן, אין מדליקים ברכב הנע ממקום למקום כתחליף לבית. יש להיערך לשהייה במקום מתאים בזמן ההדלקה. בשיעור מוצעת אפשרות להיכנס למקום כגון מסעדה כשרה, לשהות בו לאכילה או לשתייה ולהדליק ברשות בעל המקום. אין זו הוראה להדליק אש במהלך נסיעה.
האם אפשר לברך על הדלקה שמצלמים מראש, לפני חנוכה, לצורך שידור בחג?
לא. צילום הדגמה לפני חנוכה אינו הדלקת מצווה בזמנה. בסיפור שבשיעור לא נאמרה ברכה בשם ומלכות כבהדלקת מצווה, אלא נוסח שניכר בו שאינו ברכה ממש. השידור המאוחר אינו הופך את מועד הצילום לזמן המצווה.
מהערת מארי משמע שיש לומר רצה והחליצנו אם נמשך בסעודתו למוצ"ש בגלל שזו סעודת חובה. מה יהיה הדין לגבי על הניסים כשנמשך בסעודתו למוצאי חנוכה? הרי אין בחנוכה חיוב סעודה.
שלום לכבוד הרב
א האם כתוב בדברי רבינו שיהיה שמש לחנוכה בחנוכה?
ב אם לא, האם יש בזה משום 'בל תוסיף'? מדוע?
תודה רבה
המדליק חנוכה בשמן גזול האם יצא בדיעבד? (בחנוכת משה כתב שיצא)
לכבוד מורנו ורבנו הגאון הרב ערוסי הי"ו
שאלה א
משפחה מהדרום, שאינה מתגוררת כעת בביתה - האישה והקטנים עברו לבית הוריה במרכז, הילדים הגדולים נמצאים בישיבה, והבעל במילואים.
זה פחות או יותר מקום משכנם הקבוע, חוץ מגיחות קטנות לביתם המקורי כדי לתחזק אותו או לרענן ציוד הנדרש לבית ההורים.
אפשר לציין גם, שמכיון שכך, ברירת המחדל של הילדים בחוזרם מהישיבה או של הבעל בחופשותיו מהצבא היא קודם כל אל בית הסבא והסבתא...
פורסם במקור ב־2020-12-04. מועד הצילום לא אומת בנפרד. עיבוד מן התמלול; פרטי זמן ונסיבות היסטוריות אינם הוראה עדכנית. נשמרו ההסתייגויות שבשיעור.