אמירת קדיש
שלום כבוד הרב,
1. דוד שלי נפטר לפני מספר שנים. הבנים שלו אומרים כמובן קדיש באזכרתו, ואבי תוהה האם גם הוא צריך לומר קדיש? כלומר - האם אח צריך לומר קדיש במידה והבנים אומרים קדיש?
תודה מראש, תומר
משפחה יושבת שבעה ופורים חל באמצע ימי האבל. האם היום קוטע את השבעה, משנה רק את האבלות הנראית לעין, או משאיר את דיני האבלות בתוקפם? שלוש דרכים לקרוא את המקורות מולידות מנהגים שונים.
השוו בין דין השבעה עצמה לבין קיום מצוות הפורים בתוך שנת האבל.
כשפורים חל בתוך השבעה, שלוש שיטות קובעות מה משתנה באותו יום. שיטה המיוחסת לבעל השאילתות בדברי הראשונים, ומובאת גם בשם ספר המקצועות, רואה בפורים יום שמפסיק את האבלות בדומה לרגל. לפי הרמב״ם ורבנו גרשום, דיני האבלות ממשיכים לחול בפורים, ואיסורי הספד ותענית של פורים עומדים בעינם. דרך שלישית מבחינה בין אבלות בפרהסיה, שאינה נוהגת בפורים למנהג זה, לבין אבלות שבצנעה. ראו משנה תורה, הלכות אבל, פרק יא.
משנת מועד קטן מפרידה בין ימי המועד לבין ראשי חודשים, חנוכה ופורים. היא מבחינה בין מענה של קינה, טפיחה בידיים וקינה הנאמרת בפה.
״בראשי חודשים, ובחנוכה ובפורים, מענות ומטפחות״.
במועד הותר המענה בלי טפיחה. בפורים הותרו מענה וטפיחה לפני הקבורה, ואחרי הקבורה המשנה אוסרת את שניהם. ההבחנה הזאת עומדת ביסוד הקושי לדמות את פורים לרגל שמפסיק את השבעה. גם מניין הימים מעורר קושי. אם פורים כרגל לעניין השבעה, מדוע אין הוא מפסיק גם את השלושים?
דרך הפסיקה של הרא״ש נעשתה יסוד למנהג הרווח באשכנז ובספרד. המנהג להימנע מאבלות בפרהסיה בפורים משאיר את האבלות שבצנעה בתוקפה. יום הפורים עצמו נמנה בתוך השבעה. בהלכות פורים השולחן ערוך כותב שאבלות נוהגת, והרמ״א מביא את המנהג של אבלות בצנעה בלבד, גם ביום הראשון. ביורה דעה השולחן ערוך דן במי שאבלותו התחילה לפני פורים וקובע שפורים אינו מפסיק את השבעה ושנוהגים בו אבלות שבצנעה. הדיוק חשוב כשיום תחילת האבלות חל בפורים עצמו. ראו שולחן ערוך, אורח חיים תרצו, ד ושולחן ערוך, יורה דעה תא, ז.
מנהג יהודי תימן שומר את האבלות גם בפרהסיה, בהתאם לדין שהרמב״ם מביא. מנהגי אשכנז וספרד התגבשו לאחר גלגולים בין שיטות הראשונים. בהקשר הזה עולה גם הכלל ״הלכה כדברי המיקל באבל״ (מועד קטן יח ע״א) ושאלת היקף תחולתו.
לפי הרב רצון ערוסי, גם בתוך השבעה מקיימים את מצוות פורים, ובהן סעודת פורים, מתוך שמחת מצווה ובגבולות האבלות. בשאר שנת האבל על אב או אם אפשר לקיים סעודת פורים עם בני המשפחה, הילדים והנכדים. אפשר לשלב כלי נגינה כשהם מסייעים לשמחת המצווה ולמסירת משמעותו של פורים, ובתנאי שהסעודה נשארת בגדר שמחת מצווה.
לפי הרמב״ם ולפי המנהג הרווח באשכנז ובספרד, פורים אינו מאפס את מניין השבעה. ההבדל למעשה הוא באבלות שבפרהסיה. את מצוות פורים מקיימים בתוך גדרי האבלות הנוהגים באותה קהילה.
האם פורים מפסיק את השבעה לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם, פורים אינו מפסיק את השבעה, ודיני האבלות נוהגים בו גם בפרהסיה. איסורי הספד ותענית של פורים חלים כרגיל. ראו משנה תורה, הלכות אבל, פרק יא.
האם יום פורים נחשב אחד מימי השבעה כאשר נהוג להימנע מאבלות בפרהסיה?
כן. לפי המנהג הרווח באשכנז ובספרד, יום פורים נמנה בשבעה גם כשנוהגים בו אבלות שבצנעה בלבד. אחרי פורים ממשיכים את מניין השבעה ממקומו. ראו אורח חיים תרצו, ד ויורה דעה תא, ז.
האם מקיימים סעודת פורים כשהחג חל בתוך השבעה?
לפי הרב רצון ערוסי, מקיימים סעודת פורים גם בתוך השבעה, מתוך שמחת מצווה ובגבולות האבלות. קיום הסעודה אינו מפסיק את השבעה.
האם אבל בתוך שנת האבל על אביו או אמו יכול לערוך סעודת פורים משפחתית עם כלי נגינה?
לפי הרב רצון ערוסי, אפשר לקיים סעודת פורים משפחתית מרובת משתתפים בתוך שנת האבל על אב או אם, כל עוד זו שמחת מצווה. אפשר לשלב כלי נגינה כשהם תורמים לשמחת המצווה ולמסירת משמעותו של פורים, והסעודה נשארת בגבולות אלה.
שלום כבוד הרב,
1. דוד שלי נפטר לפני מספר שנים. הבנים שלו אומרים כמובן קדיש באזכרתו, ואבי תוהה האם גם הוא צריך לומר קדיש? כלומר - האם אח צריך לומר קדיש במידה והבנים אומרים קדיש?
תודה מראש, תומר
מתי חל יארצייט של מי שנפטר ב ל אדר א כאשר השנה אדר הוא בן כ"ט יום בלבד.
שלום רב, אשתי סיפרה לי שבעבר עשתה ניתוח בעצם, והיא שמרה באיזה צנצנת מאז חלקיק קטן מהעצם שהוצא בניתוח.
רציתי לדעת האם מבחינה הלכתית מותר הדבר או שמא יש חובה לקבור חלקיק זה. אם אכן ישנה חובה ממש - כיוון שזה מונח בבית הוריה האם רשאים אנחנו להמתין עד שנגיע לשם לשבת, או שמא עלינו מיד להתקשר להוריה שיטמנו חלקיק זה באדמה תיכף ומיד.
בתודה רבה מראש, כל טוב ושנה טובה ומבורכת משה
שלום נקבע בהלכה שכל שמתאבל עליו מתאבל עמו וכבר כתבו רבותינו הראשונים שאין נוהגים כך ויש המצריכים מחילת האבל. מדברי מארי יוסף אבל ב, הערה ד' אני מבין שהוא מתמרמר על ביטול הלכות מהמשנה ומהתלמוד בטענות שונות. האם לדעת מארי צריך לנהוג הלכה זו כפשוטה, הכוונה לקרוע לשבת שבעה וכוי' כמובן הכל בפני האבל? אם צריך לנהוג כך, לכאורה אסור להסתפר ולהתגלח כי זה נחשב בפניו שהרי הוא יראה שהוא הסתפר והתגלח? (כך כותב הרמב"ן בתורת האדם ומובא בב"י) המעשה שמארי מביא לחיזוק דבריו הוא דווקא על זקני צנועי תימן אם היה מנהג רווח כזה אין צריכין לצנועין?
א. האם מותר לאבל על אביו בתוך השלושים או השנה ללכת לשבת חתן? אם לא, האם יכול ללכת לומר מזל טוב ולצאת ולומר שזה בגלל שאסור לו להשתתף בשמחה למרות שזה בשבת?
ב. האם מותר לאבל על אביו בתוך השלושים או השנה לשיר שירים בפה (בלא מוסיקה) או לשמוע אנשים שרים? והאם יש הבדל כשמדובר בשבת או בשירי שבת בשבת?
האם יעשה סעודת פורים, האבל על אביו או אמו אחרי שלושים עד סוף השנה?
מה הדגשים להתנהלות בסעודה למי שאבל על אביו או אמו בשנת אבלו?
דברי הספד שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי בניחום אבלים על המנוח שמעון עמר ע"ה
נשאלנו בהאי לישנא: איש ואשתו זקנים באים בימים, קנו לפני שנים כבר מקום לקבורה זה על יד זו. כעת אמורים להתגרש. על מי החובה למכור או להחזיר מקומו בקבורה ולקנות במקום אחר, על איש או על האשה?
האם שייך המובא בסוף פ"ב דכתובות דמחייבים את האשה לצאת משכונת המגורים כי הוא קשה לו טלטולא דגברא.