באיזה שלב יש לומר קדיש ביום שקוראים בו בשלושה ספרי תורה?

בשבת זוה החולפת פתחנו שלושה ספרים מאחר והיה מדובר בראש חודש אדר ב שחל בשבת ואז ספר תורה ראשון קראנו בפרשת השבוע הפקודה ספר תורה שני קראנו עניין ראש חודש ספר תורה שלישי קראנו בעניין שקלים והפתיר בנביא בעניין שקלים והנה באנו לחילופי מנהגים ביחס לקדישים או קדיש אחרי ספרי תורה המנהג של השולחן ערוך הוא שבפרשת פוד קוראים שישה עולים לא שבעה ולא אומרים קדיש לאחר מכן ומוציאים ספר תורה שני וקוראים בעניין ראש חודש ואז יוצא שהעולה בקריאת ראש חודש הוא השביעי ואז מסיימים את מכסת העולים שזה שבעה שזה המינימום שאין פוחטים את זה בגלל קדוש ת השבת שהרי בשבת עולים שבעה לא פחות ביום הכיפורים עולים שישה לא פחות ביום טוב עולים חמישה לא פחות בחול מועד ראש חודש עולים ארבעה לא פחות הכל לפי דרגת הקדושה אבל הוא מוציא ספר תורה שלישי והנה אחנו הספרדים אומרים עוד פעם קדיש בין הספר תורה שלישי לבין דברי הנביא והשאלה האם יש מקום לקדיש הזה יש לציין שהאיש מצליח שמייצג את פסיקת ההלכה של יהודי טוניסיה וג'רבה אז הם בפרשה בספר תורה הראשון קוראים שישה בספר תורה השני כמובן לא אומרים קדיש בין ראשון לשני ואז מטבע הדברים השני עולה למניין של שבעה. אז ורק אז אומרים קדיש, מוציאים ספר תורה שלישי ובו הוא א וזה נחשב המפטיר ואז הוא קורא בנביא ולא אומר קדיש בין הספר השלישי לדברי הנביא. זה מזכיר לנו את מה שאנחנו עושים כל שבת. כל שבת אנחנו קוראים בפרשת שבוע שבעה וזה חובת היום אומרים קדיש כנשלמה חובת היום אבל המפטיר חוזר וקורא שלושה פסוקים וקורא בנביא ואין אומר קדיש בין השלושה פסוקים לבין הנביא מאחר ו החזרה על שלושה פסוקים נועדה לומר שאין הנביא שווה לתורה אלא הוא פועל רק מכוח התורה או כמו שאמר הנביא מלאכי זכרו תורת משה עבדי כלומר שכל הנביאים לא באו אלא להגן ולעורר על שמירת תורת משה אם היינו אומרים קדיש בין המפטיר ובין הנביא היה נוצר מצב של שוויון בין הנביא ובין התורה זו תורה וזה נביא והנה נמצאים באותה דרגה אוכדי לחופף ולדע ולהודיע שהנביא בא מכוח התורה ורק למען התורה אז בכוונה הוא חוזר על שלושה פסוקים ואין אומר קדיש ביניהם ואומר דברי הנביא ובאמת נחלקו בגמרא במסכת מגילה דף כג עמוד ב אם המפטיר עולה למניין הקרוע או לא עולה למניין הקרועים. נתאר לעצמנו שקראו רק שבעה והפטירו בנביא ולא אמרו קדיש. לא אמרו קדיש אבל זה שקרא את המשלים הוא שקרא את הנביא. רבנו בפרק יבכות תפילה הלכה יז פסק כמנדה אמר שהוא עולה למניין וזאת למה? כי אני מרוויח שני דברים. מאחר והוא לא אמר קדיש והמשלים שקרה בתורה הוא שקרה בנביא. עדיין יש את הביטוי שאכן באמת אין נביא עומד בפני עצמו. כי אם הנביא היה שבערך לתורה היה אדם אחר קורא בנביא שלא קרא בתורה. אבל העובדה שזה שקרה בתורה הוא זה שקורא בנביא. כלומר כל כוחו של הנביא הוא מכוח הקריאה בתורה. יוצא איפה בימים שיש לי שבעה עולים בלי המפטיר אז אני אחרי שבעה עולים אומר קדיש ולאחר מכן המפטירדברי תורה שהמפטיר אומר אותם ואין אומר קדיש ומיד אומר דברי הנביא כדי להראות שרק מכוח התורה הוא אומר דברי הנביא ולכן בזמן שיש לנו שלושה ספרי תורה מאוד צדק האיש מצליח שהספר תורה הראשון שקרה שישה והשני השלים את השבעה. אז לא אומרים קדיש ביניהם. אבל הספר תורה השלישי הוא גדר המפטיר. ואין אומרים קדיש אחרי ספר תורה שלישי כדי להראות שהקריאה בנביא באה מכוח התורה או חפופה לתורה. ולכן המנהג שלו הוא מנהג נכון ואמיתי. לעומת זאת אצלנו אנחנו נוהגים לקרוא ספר תורה. ראשון שבעה עולים באמת כבר מקרב החנו הספרדים היוש נוהגים לקרוא שלא קשחן ערוך בספר תורה ראשון שבעה עולים אלא שאז נחלקו בינם לבין עצמם האם הוא אומר קדיש אחריו או לא למה כי אם אתה תאמר קדיש אחריו אתה תגרום למבוכה או לבלבול לבזמן או מקום שקוראים בספר תורה הראשון שישה ואז אסור להגיד קדיש אחריו כי אז הספר תורה שני לא יעלק למניין שבעה הגיעו בעצמכם שעלו לתורה בטעות שישה וגמרו את כל הפרשה ואמרו קדיש בסוף עושים חשבון טעו זה שישה ולא שבעה חובתם רבותיי לחזור על קריאת התורה שבעה עולים שבעה עולים לא עולה אחד כי אין ספר תורה שקם בו אחד בלבד. אין דבר כזה. איך ואני אומר על יוצאים לכלל? אין דבר כזה. ואז אומר מורי, נוכל לעשות להם הנחה שלא יחזרו על כל פרשת השבוע, אלא ששבעה עולים יחזרו בסוף הפרשה שלושה שלושה שלושה פסוקים ואז יעלה להם שבעה עולים. אז כאמור, אם אומרים קדיש אחרי פרשת השבשי שישה עולים ולא שבעה עולים צריך לחזור על כל הקריאה. אז הללו שאומרים שבעה עולים בספר תורה ראשון אז היו כאלה שאמרו קדיש אחריו והיו כאלה שלא אמרו קדיש אחריו בגלל שיש להם עדיין ספר תורה שני שאחריו אומרים קדיש. והנה רבותיי מרית אומר מחר ועלו שבעה בראשון יאמרו קדיש כי בזה מסתיימה חובת היום מבחינת קריאת התורה אבל דעקה ש מעריץ אומר שאחרי הספר תורה השני גם כאן אומרים קדיש. למה? כי הוא קורא לו חובת היום מבחינת ראש חודש. אבל אז יוצא לפי מערית שיש לנו מה שנקרא קריאה בספר תורה של עולה אחד. ואין דבר כזה. איך אפשר? אין עלייה אחת. אלא צריך להיות חובת היום רק אם הוא מפטיר. אבל אז לא אומרים קדיש אחריו. כמו שמאריץ אומר בבית צדק שאחרי ספר תורה שלישי לא אומרים קדיש. למה? כי אחרי הספר תורה השלישי זה שקורה בשלישי הוא שאומר בנביא ואז כל העולם יודע שזה כפוף לזה שהנביא מכוח התורה. והנה רבותיי צור הוא יש לנו יוצא מן הכלל שקוראים בספר תורה קריאה אחת. מתי? בחול המועד של פסח לא סוכות שאז אנחנו קוראים מעניין מעניין נשאי מצרים שלושה עולים. וכיוון שעול המועד זה ארבעה עולים מינימום מוציאים ספר תורה שני כדי לקרוא את קורבנות היום את קורבנות אותו יום אבל לא אומרים קדיש בין השלושה ובין הרביעי למה כיוון שאם תאמר קדיש לא התחבר הרביעי לשלושה וגם מאחר ואין הפטרה אין לי שום בעיה אני רק מוציא את הספר תורה השני כדי להשלים את העניין ולכן אחרי הספר תורה שני אומרים כבר קדיש אבל כאמור בין השלוש הראשון לשני לא אומרים קדיש כי אין קריאת תורה של עולה אחד אין דבר כזה הנה לעומת זאת אתם רואים שבתשעה באב אנחנו קוראים בשחרית שלושה עולים כי זה יום חול רק שלושה עולים שניים הראשונים השלישי קורא ומפטיר בנביא ואין אומר קדיש למה כדי לדע ולהודיע שכל הנביא בא מכוח התורה אם היינו אומרים קדיש אז היה נביא עומד בפני עצמו וכן ביום הכיפורים במנחה שאנחנו קוראים שלושה כדין קריאה במנחה השלישי מפטיר בנביא אבל אין אומר קדיש מדוע כדי שידעו שכל כוחו של הנביא הוא מכוח התורה ולכן לסיכום בדברים האלה שיטת רבנו היא תלמודית מאוד מאוד והיא לוקחת בחשבון את כל הכללים שנאמרו ואז יוצא לפי רבנו יאמר רבנו אם אתה כששלושה ספרי תורה אם אתם קוראים ויש לכם את האופציה לקרוא בספר תורה הראשון ששם זה דבר אמיתי ויכול להיות דבר כזה אזי בין ראשון לשני לא יהיה קדיש כי השני חייב להתחבר עם הראשון אחרת הוא לא יעלנו מנש אבל אחרי שני נאמר קדיש והשלישי הוא יהיה המפטיר ואחריו לא יהיה קדיש כדי שדברי הנביא ינבעו מכוח תורה אבל אם אמרנו בשלושה בספר הראשון שבעה עונים זה כבר אפשר להגיד קדיש ואז ספר תורה שני לא נאמר אחריו קדיש וספר תורה שלישי לא נאמר אחרב קדיש והם יהיו המפטירים שמכוחם אומר הנביא את דברי הנביא כי אם לו כן אם נגיד קדיש אחרי ספר תורה שני יצא שיש לנו הוצאת ספר תורה עבור קורא אחד וזה אין בשום פנים ואופן לחלוטין זה חלק מהכללים הבסיסיים של תורה שאין מוציאים ספר תורה עבור לאחד רבי חנין שמ