כוונה בתפילה ובקריאת שמע
לכבוד הרב שלום
הייתי רוצה לדעת אילו כוונות עליי לכוון בברכת מגן אברהם ובקריאת שמע?
ומהי המשמעות של הביטוי "לכוון" כיצד עושים זאת?
לק"י
שלום כבוד הרב,
בבית הכנסת בו אני מתפלל מתפללים בימי הקיץ מנחה וערבית בין פלג המנחה לצאת הכוכבים (מנחה כחכמים וערבית כרבי יהודה) ומסיימים ערבית לפני צאת הכוכבים.
האם במצב האמור עדיף להתפלל ערבית יחיד לאחר צאת הכוכבים ולא להצטרף למניין?
אינני מרגיש בנוח לעזוב את בית הכנסת לאחר המנחה ולעיתים המניין מצומצם, האם להמנע מלהתפלל מנחה במניין?
תבורך מפי עליון
תתפלל עימם, אם אין לך מניין אחר לפי שיטתך, אבל חזור על קריית שמע אחרי צאת הכוכבים.
לכבוד הרב שלום
הייתי רוצה לדעת אילו כוונות עליי לכוון בברכת מגן אברהם ובקריאת שמע?
ומהי המשמעות של הביטוי "לכוון" כיצד עושים זאת?
לכבוד מעכ"ת הר' רצון ערוסי הי"ו שלום רב, האם לתפילה יש כח או יכולת לשנות או להשפיע על מציאות חיינו? כלום הקולות אותם אנו מפיקים אינם אלא גלים גזורי תהליכים פיזיולוגיים, ועיקר הוא העשייה בעולם הזה. האם נכון לסבור שאין אדם יצליח בחייו אם יתפלל לכך אלא אם יעשה כן, אם כך מהי כוונת מורינו הרמב"ם לשאול כל צורכינו בתפילת 18? והאם תועלת בתפילה? (הבצורת איננה תפסיק משום שהוצאה תיבה לרחובה של עיר כי אם כך הרי זה פולחן לכל דבר אלא לעורר לבבות האנשים להפסיק ממעשיהם הרעים ולהזדעזע נוכח הביזוי) אבקש מהרב ראייה לכוחה של תפילה לשנות מציאות ולדוק הסבר לוגי למליצות חז"ל בעניין זה.
בתודה ובברכה
לכבוד הרב שלום
1. לנוהגים לשיטת מורי האם ניתן להקדים את ברכת ישתבח קודם שירת הים?
2. האם אפשרי להמנע מאמירת ששת המזמורים של קבלת שבת וכן לכה דודי ובזמן שהציבור אומרם אפשר ללמוד?
3. ברכת השכיבנו - האם לאומרה כפי נוסח החול למרות שמורי כתב בסידורו את מנהג הבלדי?
תודה
כבוד הרב בהמשך לשאלות אני מרגיש שאני זקוק לעוד הבהרות (ואם ניתן גם מקורות) יורנו מורנו ורבנו
1) הרב אמר שהנחת תבשיל על גבי פלטה יש חשש של מחזי כמבשל למה? הרי לא דרך בישול בכך ועוד שלפי דיני חזרה של תבשיל על גבי פלטה (זמנים הלכות שבת פרקים ג וד' וכן שולחן ערוך אורח חיים סימנים רנג' ושיח'- כמובן שאני מעדיף פסיקה לפי דעת הרמב"ם) ועוד שניתן להסתכל על פלטה כגו"ק (ואם נחשוש ונשים נייר כסף אז בכלל נפתרה הבעיה ועוד שאין כפתורי ויסות, ואם נשים סימן היכר אזי אין כל בעיה).
שלום לרב הגאון, רציתי לדעת מהי דעת הרב בעניין דיבור בד"ת או קריאה בעיניים בספר
בעת שבין לחש לחזרה , אני שואל זאת אחר שראיתי גם מרבנינו שעיינו בספר אז , למרות
דברי מארי קאפח שענה בשו"ת לרב תמיר רצון בשאלה 126 וז"ל לא יעיין אז בספר בכדי שלא תטרד מחשבתו מהתפילה...מ"מ צריך להתרכז רק בענין התפילה .
האם הקריאה בספר תורה ביום התענית מותנית בנוכחותם של מתענים בבית הכנסת?
כשאין מקום לפסוע בסיום שמו"ע ג"פ שלימות לאחוריו האם צריך לפסוע באלכסון או לרוחב או שמספיק אפילו שיפסע פסיעות שפחותות מעקב בצד גודל ?
למורנו ורבינו שלום רב
1. באחת התשובות מורי כתב שכהן נוטל ידיו ביוה"כ לנשיאת כפיים מהטעם שטהרת ידיים מעכבת האם זה כך לגבי ישראל לתפילה שהרי הרמב"ם פסק שטהרת ידיים מעכבת לתפילה?
2. ובכלל מה הן הדברים שמטמאים ידיים לתפילה? נגיעה בשיער ובמקומות מכוסים (עד היכן?) וכו'
3. האם לברכה הדינים שונים? שהרי ברכות השחר נאמרות על המיטה וברור שאדם נגע במקומות מכוסים שהרי ידיים עסקניות הן (האם יש מצבים שבה יהיה אסור לברך כאשר ידוע לאדם שנגע במקומות מכוסים ?)
תודה רבה
מהו הדין התלמודי, כיצד פסק הרמב"ם ומה נמצא בסידורי תימן הקדמונים?
מהו הטעם של המנהג המאוחר שפשט לומר 'סדר היום' לפני תפילת המוסף של ר"ח?
הנוהגים להקדים 'סדר היום' לפני תפילת המוסף, מה יעשו בשבת כשדוחים 'סדר היום' לתפילת המנחה