מי יוכל לסמן הגבולות של חריגה מדת משה וישראל בדור שיש בו פוטנציאל למרדנות ונטיה לחיקוי מנהגי גוים?
מדוע הטילה התורה חובת מצוות פריה ורביה דווקא על הגבר, היש בזה אפליה או התחשבות לטובת האשה?
האם ישנן נסיבות שגבר השתמש בכלי נשים ולמרות זו לא עבר על איסור "לא ילבש"?
מסמך תדרוך: סקירת נושאים מרכזיים מתוך המקור "הטקסט שהודבק"
נושא מרכזי: דיון הלכתי בנוגע למנהג האישה לתת טבעת לחתן בעת הנישואין ושאלת איסור "לא ילבש" לגבי גברים העונדים טבעת.
נקודות עיקריות וציטוטים:
- התנגדות נחרצת למנהג שהכלה תיתן טבעת לחתן:
- הרב במקור פותח בשאלה האם מותר שהכלה תיתן טבעת לחתן ומיד פוסק באופן חד משמעי: "ובכן באמת אין מקום לכל החידושים הללו ויש לאוסרם".
- האיסור תקף גם אם הכלה לא אומרת דבר בעת הנתינה: "אלא אפילו אם היא נותנת לו את הטבעת בכל דממה דקה בלי שהיא אומרת דבר".
- הסיבה העיקרית לאיסור היא שהכנסת מנהג זה לטקס הנישואין "מתחכת עם דברים שאנחנו מוצאים אותם אצל הגויים".
- הרב מצטט את הרב משה פיינשטיין משו"ת אגרות משה שאומר: "הדבר פשוט שאם זה מנהג ידוע אצל הגויים כאקט של נשואין, בוודאי ובודאי שאסור לנו לנהוג במנהגיהם".
- גם אם אין הוכחה שמדובר בחוק גויים, עדיין יש לאסור זאת משום שזה "מתחילה לפרוץ את גדרי הקידושין כדת משה וישראל".
- בתקופה המודרנית, שיש בה "סמנים מרדניים במסורת ניסיונות להכניס כל מיני תיקונים בתקסים של חופה וקידושין שהם קדת משה וישראל יש לעמוד חומה בצורה ו סור את נתינת הטבעת מן האישה לאיש".
- הצורך בהסברה חינוכית לדור הצעיר:
- הרב מביע חשש מכך שאמירה בלבד שהדבר אסור לא תספיק לנוכח השינויים בדור הצעיר: "לכן לא די לנו בכך שאנחנו אומרים שהדבר אסור או יש לאסור ולעמוד כחומה בצורה אם לא נשכיל להביא את העניין הזה ברמת החינוך לדור המחר בשום שכל אז הייתי התפר צות כי לא נוכל לעמוד מול דור המחר".
- הדור הצעיר מצפה להבנה ותובנה ולא רק לציות עיוור: "אלא הוא מלווה את הצייתנות שלו בהבנה, בתובנה, בכל עוד הדבר הזה לא קיים אז חלילה חלילה יש פוטנציאל של מרדנות".
- יש צורך להסביר את המשמעויות העמוקות של מצוות הקידושין: "משום כך אין לנו פטורים ורק בעניין של האיסור, אלא להסביר לדור הצעיר את המשמעויות שבעניין".
- הסבר תיאולוגי לפשר העובדה שהאיש מצווה בקידושין ובפריה ורביה והאישה לא:
- הרב מסביר כי "מדין תורה האיש הוא המצווה בקידושי אישה ואין האישה מצווה להתקדש לאיש. האיש הוא מצווה בפריה ורביה ואין האישה מצווה לפרוט ולרות".
- הוא מביא את דברי החתם סופר שמסביר כי מצוות פריה ורביה כרוכה ב "הרבה צער הריון תשעה חודשים זה דבר קשה מנסוא לאישה פיזית ונפשית וגם הלידה היא עומדת בשערי מוות".
- העיקרון הוא ש "אין הקדוש ברוך הוא מצווה על האדם לקיים מצווה שיש בה חורבן גופו, חורבן נפשו".
- התורה ציוותה את הגבר במצוות הקידושין והפריה ורביה משום שהוא נתפס כיותר יצרי ולכן זקוק לריסון וזיכוך באמצעות המצוות: "התורה העריכה את הגבר כייצור יותר יצרי מאשר האישה. ולכן ציוותה אותו במצוות עוטפות מאשר האישה כדי לרסנו, לתת לו מערכת חיסונית כדי לזכורו. אז משום כך הוא מצווה לקדש אישה".
- האישה פטורה ממצוות אלו משום שאינה מעורכת כיצרית כמו הגבר, ולכן היא מוגנת יותר.
- ניסיון האישה לקדש בעצמה מעיד על חוסר הבנה של משמעות המצוות ועד כמה הן לטובתה: "האישה באה ואומרת גם אני רוצה לקדש היא פשוט לא מבינה את כל המשמעות של המצוות הללו ועד כמה הם לטובתה ולא לטובתו".
- היסטוריה של מנהג הקידושין בטבעת:
- הרב מציין כי "לפעמים בישראל קידשו את אישה בכסף ושבי כסף ולבו בטבעת הטבעת כאקט של קידושין חדר לעם היהודי יותר מאוחר בערך לפני כ1000 שנה".
- אף על פי שהזוהר נותן משמעות מיוחדת לטבעת, המקור מציין כי "יותר מצאנו את קדושת טבעת אצל הגויים".
- עדות תימן לא קידשו בטבעת עד לעלייתם ארצה, אלא בכוס יין ומטבע.
- עדות לכך שבתקופת המשנה והתלמוד לא קידשו בטבעת מחזקת את הטענה שאין זה מנהג יסודי ביהדות.
- דיון בשאלת "לא ילבש" לגבי גברים העונדים טבעת:
- הרב מבחין בין טבעת עם חותם לטבעת בלי חותם, בהתבסס על התלמוד וההלכה. גברים נהגו לענוד טבעת עם חותם לצורך חתימה על מסמכים, אך לא טבעת רגילה לנוי.
- איסור "לא ילבש" מתקיים כאשר גבר לובש בגד אישה "כדי להתנאות בכך או כדרך לבוש".
- במקרים של התחפשות לצורך בריחה או שימוש בחפץ אישה לצורך ריפוי, אין איסור "לא ילבש" כי אין זה דרך לבוש או נוי.
- לגבי ענידת טבעת על ידי גבר כסימן שהוא נשוי, "עדיין ספק גדול אם הוא עובר על לא ילבש" אם מטרתו אינה נוי.
- הרב מציין כי "נראה שאין אצלנו דבר כזה שגברים יצאו הם טבעות לנוי רק בא במידה בטבעות אסיות או בודדים".
- למרות שייתכן שבדורנו המתירני ענידת טבעת כסימן נישואין לגבר עדיפה מחוסר סימן, מבחינת איסור "לא ילבש" הדבר נותר בספק אם אין כוונה לנוי.
- סיכום לגבי ענידת טבעת לנוי על ידי גבר:
- לכאורה יש בכך בעיה של "לא ילבש", אך הדבר תלוי במטרה. אם הענידה אינה לצורך נוי, ייתכן שאין איסור.
- עם זאת, "בין כך ובין כך כאמור טבעת מנקלה לחתן במסגרת קידושין יש למנוע לחלוטין".
מסקנה מרכזית: המקור מציג עמדה הלכתית ברורה המתנגדת למנהג שהכלה תיתן טבעת לחתן בעת הקידושין, בעיקר בשל החשש להידמות לגויים ולפגוע במבנה הקידושין המסורתי. הרב מדגיש את הצורך בהסברה חינוכית מעמיקה לדור הצעיר כדי למנוע התנגדות למצוות. בנוסף, הרב דן בשאלת איסור "לא ילבש" לגבי גברים העונדים טבעת, ומגיע למסקנה שאם המטרה אינה נוי אלא סימון נישואין, האיסור אינו ודאי, אך בכל מקרה אין להתיר נתינת טבעת מהכלה לחתן במסגרת הקידושין.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
לא תעשה לך כל פסל
בס"ד ו' אדר א' תשס"ה לכבוד הרב ערוסי שלום וברכה.
מה הדין לגבי פסלים/ פסלונים בדמויות של אדם או חיות בבית המשמשים כקישוט? מה הדין לגבי תבליטים/פסלונים של חיות (אריות) בבית הכנסת (על הפרוכת)? בכבוד רב
הניתן להתייחס בימינו למחללי שבת בפרהסיה כתינוקות שנשבו?
היש להתייחס אליהם כגויים לכל דבר כפי ההלכה המקורית או יש להקל בדיניהם בגלל הנסיבות המיוחדות של ימינו במיחוד כאשר הם מגיעים למשל לבית כנסת?
הרמב"ם עשה הבחנה ברורה בין הכופרים ברמה האידיולוגית לבין בניהם שנולדו לתוך מציאות כזו ונחשב אנוס, האם לפי זה נחשוב את בני הקיבוצים החילונים כאנוסים ואולי מצווה לקרבם?
האם בגלל שהתקשורת מבצעת "שטיפת מוח" לזכויות הפרט על בסיס "בחירה חופשית" לכאורה, נתייחס ביתר קולא לאותם מחללי שבת?
השפעת הזוהר על הספרות היהודית מימי הביניים ועד ימינו אנו
בשם יי' אל עולם
אני יהודי הררי (קהילה בקווקז שרבניה חסידי הרמב"ם ע"ה, אך לא ידוע לי מה השפעת הקבלה הלוראנית עליה) ועולה לי אותה שאלה בכל פעם שאנו קורא ספר ממחשבת ישראל אשר מצטט את דברי הזוהר.
תנ"ך שהוציאוהו יחד עם ברית חדשה
לכבוד הרב שלום וברכה תנ"ך שהוציאוהו לאור יחד עם הברית החדשה, מה דינו? תנ"ך כנ"ל שחתכו את הברית החדשה ממנו, מה דינו?
בתודה ובברכה
יהודי אשר חי עם גויה, האם מותר לצרפו למנין?
מהם העבירות שיהודי שעבר אותן נחשב כגוי לכל דבר?
היש להתייחס לעבירה זו בחומרה יתירה גם לאור תיאור הנביאים כאילו התחבר לע"ז?
האם יוכל מחלל קדושת עם ישראל לדור בכפיפה אחת עם הצירוף לכל דבר שבקדושה?
פסל פרסומת כעבודה זרה
בס"ד לכבוד הרב שלום! זה מספר חודשים שבצדי נתיבי אילון צפון בקטע בין מחלף קק"ל למחלף גלילות עומד לו פסל פרסומי גדול של אלילת המזל (אישה שמחזיקה בידה מאזניים) בצבע זהב בתור פרסום למוצר מסויים. האם יש כאן ע"ז? ואם כן, מה חובתינו כלפי שמיים, בעניין זה.
ע"ז
בס"ד לכבוד הרב חג שמח,
1) "אפילו הגביה לבינה ואמר לה אלי את, וכל כיוצא בדיבור זה -- חייב" האם רק בהגבה עובר על לאו זה?
2) "כל המודה בעבודה זרה, שהיא אמת -- אף על פי שלא עבדה, הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא;" האם אדם שאומר (אני בכוונה לא משתמש בשם ע"ז): "תורת ישראל אינה הבל"- גם עבר על לאו זה?
תודה רבה כבוד הרב.
מזגו יין לעובד זר, האם ניתן להכשיר את בקבוק היין מאיסור יין נסך?
הלכה היא בידוע שיין נסך אוסר בכל שהוא בגלל חומרת ע"ז, האם בכל תנאי ובכל מצב?
היש תנאים שמזיגת יין לכוס של גוי לא תאסור היין שבבקבוק למרות דין "ניצוק"?
מהי הדרך ובאילו תנאים ניתן להכשיר את בקבוק היין שנאסר משום "ניצוק"?