אשה סומה, האם חייבת בהדלקת נרות לכבוד השבת?

שאל השואל, האם אישה סומה, מה שנקרא עברת, שהיא ערירית האם צריכה להבדיל, האם היא צריכה להדליק נרות שבת או לא? ובכן, היא צריכה להדליק נרות שבת ובברכה ואם יש תיקון להדליק נרות שעווה או נרות שמן, כיוון שהיא ערירית ואין מי שמסייע בידה, יכולה היא אפילו להדליק נרות חשמל, דהיינו הנרות הרגילים של החשמל, בטרם תדליק אותם, תברך עליהם. ובכן באמת נתחבטו גדולי הפוסקים בעניין זה אם האישה חייבת אם אישה סומה חייבת בהדלקת נר או לא. רבים למדו מדברי הגמרא מסכת מגילה שגם עבר יכול להיות שליח ציבור ולברך בבוקר בפורס על שמע יוצר המאורות למרות שהוא איננו רואה את אור השמש. והסבירו זאת חכמים משל למעט דבר דומה לאדם איבר שהולך בלילה ולפיד בידו ושאלו אותו על שו מה אתה הולך עם לפיד ביד והרי אינך רואה השיב אותו איבר כדי שיראו אותי ויציעו לי אותי יעזרו לי לא להכשל בכל מיני מכשולות שיש בדרכים, הרי שגם עיור יש לו הנאה עקיפה מן האור שאף על פי שהוא אישית לא רואה את מאור השמש או את מאור הירח או את מאור הלפיד או את מאור החשמל. סוף סוף אם הוא מצוי במקום של אור רואים אותו ומסייעים בידו. ולכן שליח ציבור יכול שהוא עבר יכול לפרוס את את שמע לפרוס על שמע דהיינו לומר את יוצר המאורות מזה למדו שאכן גם נר שבת אישה עברת יכולה וצריכה להדליק נר לכבוד שבת אבל כל הללו שניסו לתת היתר או אמרו שאישה צומה חייבת להדליק נר שבת, התייחסו אליה כאל אישה נשואה. הנה במשנה ברורה בסימן רסג אור החיים סעיף קטן יד נאמר כתב המגן אברהם באישה סומה גם כן יכולה לברך על נר שבת. דהה נהנית גם כן מהמאורות. ומי הוא? אם יש לה בעל שהוא פיקח הוא יברך. ואם אוכלת בשולחן אחד עם אחרים שברכו והצליגו והדליקו לא תברך. דה עיקר הטעם שכולם מברכים משום שמחה יתרה שיש על ריבוי הנרות. כמו שכתוב בסעיב חטא והלק השמחה גב. כלומר אם יש לה בעל אמרו שהבעל יברך וכך גם הרבו יוסף המליץ על דרך החומרה שאם יש לה בעל שהבעל יברך למרות שהוא אומר שאישה סומה חייבת בהדלקת נרות וכך גם בשמירת שבת כחתה בפרק מג סעיף י אמר שאם יש לה בעל התברך אלא שבשמירת שבת כי הלכתה באר ואמר ש אם אין לה בעל אך אם היא גרה ביחד עם אחרים אישה סומה כך הוא אומר רצה לומר א רחמנא לצלן ידליק הבעל את הנרות וגם יברך ואם היא מתגוררת לבדה ואם היא מתגוררת לבדה תדליק וגם תברך זאת אומרת אם היא ערירית תדליק וגם תברך כאן המקום להעיר שתי הערות. הערה אחת, קודם כל לבסס את החיוב שאישה סומה חייבת בהדלקת נרות. ושנית להתמודד עם דרך קלה פחות מסוכנת בשביל אישה צומה ערירית להדליק נרות מבלי לגרום נזקים. ה עניין הראשון, הבסוס של חובת ה אישה סומה להדליק נר שבת גם כשהיא ערירית. מלבד המקור שאמרנו מסכת מגילה בנוגע לברכה של יוצר המאורות. כאן לעניין נר של שבת יש לו שלושה טעמים. מדוע חכמים תיקנו שיש להדליק נר לשבת. ורבנו בהלכות שבת מתייחס לשני טעמים כבוד שבת ועונג שבת ובלכות חנוכה תוך שהוא מתייחס למפריע על נר של שבת הוא מתעים את הטעם השלישי שלום בית והנה עונג שבת קצת קשה לומר שאדם עובר שלא רואה את האור מתענג מן האור. כמו שאדם אשר נפגם טעמו והוא לא מתענג מן התבשיל הערב לכך וערי מצווה לעשות תבשילים ערבים לחך לשבת. אז אי אפשר להגיד שאדם שהוא נפגם טעמו שהוא מתענג. עונג זה אישי לכל אדם אם באמת הוא מתענג או לא מתענג. ואם היא לא ראה את האור איך היא לא מתענגת? אבל שני הטעמים של שלום בית וכבוד שבת קיימים. כבוד שבת פשוט. מה זה כבוד שבת? אני מתכונן מיום שישי בהכנות שיש בהם כדי להראות שאני מכבד את השבת. מטא, שוטף רצפה, מסדר את הבית, מתרחץ, מחליף בגדים. כל אלה מראים ש אני מתכונן ליום מיוחד במינו ולכן זה נקרא כבוד כך כיוצא בדבר כמו רחצה ולבוש כך גם כן באור כבדו את השם באורים כולנו יודעים שבימים חגיגים או בימים מיוחדים תקסיים מרבים באורות כי זה מבטא גם כבוד וגם שמחה ולכן כבדו את השם בהורים ואותו דבר גם בנר של שבת יש פה פן של כבוד אז גם אישה סומה חייבת בכבוד שבת והיא תדליק מטעת כבוד שבת גם שלום בית יש לו שני הבטים שלום בית בינו ובינה אז ברור שהם הנשואה גם פן זה קיים וגם בינו לבין עצמו שאם אדם נמצא בחושך פה הוא נתקל במשהו, פה הוא נתקל במשהו, זה לא שלום. אז כשאישה צומה ערירית נמצאת לכאורה אין את העין של בית לא בינה ובינו ולא בינה לבין עצמה. שהרי אין ככה אור איננו מהנה אותה כדי להימנע ממכשולים אלא במה שחנן אותה הקדוש ברוך הוא בכוחות מיוחדים להיות זהירה אבל סוף סוף היא לא יכולה אבל העובדה שיש אור בביתה. אז כאמור שכניה, רואה, אם יראו אותה שהיא מששת כאבר בצהריים ועלולה להיפגע, הרי מיד יחושול עזרת. אז כיוון שיש חשיבות גדולה שיהיה אור ואפילו אור יותר מכולם, כדי שגם הרועים רחוק אותה ויחושו לעזרתם מתת הצורך אז יש בזה גם פעם של שלום בית שלומה עצמה ומשום כך חובתה של האישה הסומה הערירית להדליק נר שבת לא מוטלת בספק ומשום כך איננו מגלגלים את הברכה לבעל אלא גם מעררית היא מברכת כמו שאמר המשנה ברורה א כמו שאמר השמירת שבת ומכאן אנו מגיעים לעניין של גיע לה שפחות תסתכן, פחות תוזק. האם אפשר על נר חשמל? באמת רבו המחלוקות בעניין זה. הרב ר יוסף פוסק ואומר ומכל מקום, במקום שאין אפשרות בשום פנים להשיג נרות שמן או שעווה, אפשר לברך או להדליק על נרות חשמל ויוצאים בהם מידי חובת ההדלקה. כלומר בליל שבת בערב שישי בערב שבת מותר להדליק נרות חשמל ולברך עליהם לצאת לחובת הדלקה בהם אז נכון אין אנו מורים זאת לרבים במיוחד שהיום נשותנו קידשו את הצורה הזו של הלהבה של הפתילה עם להבה עולה ורואות בזה הרבה הרבה עניינים רוחניים אז קשה מאוד לבוא לומר להם תברך נתדלק את נרות החשמל. אבל המורה הוראה יודע את האמת וכל האמת שהעיקר בנחש באור לחבות שבת הוא שימצא אור דולק לשבת. ואדרבה בחשמל יש אור עצום אור נפלא. אז אם אכן באמת לפני שהיא מדליקה את החשמל מברכתנו מצוונו להדליק נר ש של שבת הרי זה נר זה האור ואז יש בזה כבוד שבת יש בזה שלום בית דהיינו הצרת שלומה שיראו אותה ויצילו אותה וזה אין ספק בדבר להבדיל מנרות הבדלה נרות הבדלה אנו מברכים בורא מעורי האש וצריך דווקא את הלהבה העולם נצילה כי אז יש גוונים אנו רואים פגוונים בלהבה. סיגול חום בהיר חום כההה וזה מעורה בלשון רבים. מה שאין כן בנר החשמל אין מעורה האש ואין לברך מורי האש על נר חשמל. אבל לעניין נר שבת בוודאי שאפשר. לכן נראים הדברים שאישה עברת ערירית יכולה לסמוך על הפוסקים שאומרים שאפשר רצאתי דחובת נר שבת בחשמל ובברכה רבי חניש