הפריש תרומות ומעשרות על אתרוגים שלקט ביום טו בשבט, האם עלתה לו גם על אלו שלקט בליל טו בשבט?

מהו המבחן הקובע לחיוב הפרשת חלה מן העיסה, הבעלים של העיסה או הלש אותה?

גוי שנתן מתנה ליהודי עיסה לאחר גילגולה, האם בנסיבות אלה או דומות תתחייב או תהיה פטורה מהפרשת חלה?

מה מעמדו של היבול שטרם הופרש ממנו מעשר עני בלבד, האם נחשב כאוכל טבל ואיזה עונש יתחייב?

בנסיבות שמשגיח הכשרות קרא שם וקבע מקום אך הבעלים של היבול סירב להפריש מעשר עני, האם ניתן להתיר היבול באכילה?

האם יכול העני לתבוע מהלקוחות שקנו הפירות או הירקות שיעבירו אליו את מעשר העני או את דמיו?

האם ניתן להתייחס לאותה עיסה שוב כעיסה טבולה ולכן תפריש ממנה חלה מחדש?

האם דינה של אותה תערובת כמדומע הדורשת יחס של פי מאה ואחד ע"מ להחזירה למצב שלפני ההפרשה?

כיצד ניתן לתקן את אותה עיסה או מאפה והאם תיחשב הברכה על החלה כברכה לבטלה?

אחד התנאים לחיוב בתרו"מ כאשר הוא משמש למאכל אדם והרי בנסיבות אלו עלי הנענע אינן נאכלין?

היש נסיבות שהשימוש בעלי נענע לא יתחייבו בתרו"מ כדין תבלינים הפטורים מתרו"מ לאור יעודם לטעם או ריח?

האם פירות או בצק שהובאו מחו"ל יתחייבו בתרו"מ או בחלה?

אם הופרשה חלה בחו"ל עפ"י תקנת חכמים, האם ניתן לערבב יחד עם הבצק שנילוש בארץ?

והאם ישתנה הדין כאשר מדובר בערבוב קמחים מחו"ל ומהארץ?

בצק שנילוש בארץ ונשלח לחו"ל טרם הפרשת חלה, האם ניתן לערבב עם בצק חו"ל ולהפריש חלה מכל התערובת?