תכנים לקריאה נוספת
ארבעה מינים: יבש/הדר
בהלכות לולב ח:א כותב רבנו שא' מד' מינים "שהיה אחד מהן יבש...הרי זה פסול". ואף על פי שבתורה נאמרה הדר רק לגבי האתרוג, כתב רבנו בפירושו למשנה סוכה ג:א "ובא בקבלה שכולם צריכים הדר, ולפיכך נפסל לולב יבש לפי שאין לו הדר."
א. מהיכן יודע רבנו שדבר זה נתפרש בקבלה? בדקתי ולא מצאתי מקור לזה באף מדרש הלכה, אלא רק בתלמוד ושם מופיע הדבר תוך מחלוקת עם רבי יהודה שלא מצריך הדר. (ומצאתי שאולי נרמז לזאת ההלכה בתרגום יונתן ובתרגום השבעים, האם זה מספיק לומר שדבר זה קבלה מאחר שבאה בתרגומים הישנים שהם כמו סוג של מדרש?)
האם יש צורך ברצף 'משולש' בהדס או שניתן לצאת י"ח גם בהדס שרובו 'משולש' אך כולל גם עלים שוטים בתפזורת?
האם די בהשרת העלים השוטים ע"מ לתקן ולהשלים ההדס לכשרותו כ'משולש'?
האם הדס שכזה אינו המין שצוותה התורה ואז יהיה פסול גם לכל הסוכות?
מה קובע להלכה, האם רוב שטח ענף ההדס או רוב מספרי של עלי ה'משולש' ביחס לעלים השוטים?
הדס שאין בו רצף "משולש" (עבות), האם יוצאים בו ידי חובה?
לשם קביעת כשרות ההדס,היש חשיבות אם רצף ה"משולש" הוא מראשו של ההדס לכיוון מטה או להיפך?
באילו נסיבות נחשב ההדס ל"שוטה" למרות שיש בחלק מהבד שלושה שלושה עלים בקן אחד?
הניתן להגדיר "עבות" גם הדס בעל שני עלים בלבד בכל קן שלכאורה אינו "שוטה" שהרי אין עלה שלישי בקן נפרד?
שאלה א: כשרות הדס שוטה מיו"ט שני. שאלה ב: דין שנים שנים.
לק"י ד' תשרי תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
*שאלה א:*
בערב סוכות תשפ"א (https://net-sah.org/video/45309) השבת לשואל ואמרת "הדס שוטה אינו כשר ביו"ט שני. הוא רק לנוי. כי הוא לא המין שאנחנו מצווים להשתמש בו."
חל יום טוב ראשון של סוכות בשבת, האם ניתן לצאת ידי חובה באתרוג מורכב בשאר ימי החג?
מה הפסול שיש באתרוג המורכב והאם ניתן לצאת בו ידי חובה לפחות בשעת הדחק?
מי שלקח אתרוג מורכב שהינו טוב לעיניים ונקי מכל מום, האם ברכתו לבטלה וכיצד יש להתיחס לנוטל האתרוג?
בנסיבות של יו"ט ראשון שחל בשבת, האם יוצא ידי חובה באתרוג תימני למרות שהינו נגוע בחזזית?
חג סוכות דיני לולב הלכה למעשה – שו"ת
יום השישי, י"ב תשרי התשע''ט


