מי שקשה לו לעמוד מבקש לקרוא את המגילה בישיבה. האם הדין משתנה כשהוא קורא לבני ביתו? השאלה אינה תלויה רק במקום הקריאה, אלא גם באופי המעמד: ציבור או יחידים. מכאן מתבררים כבוד הציבור, ההתחשבות בחולה וסדר הקריאה בבית.
🎧 האזינו להבחנה בין ציבור לבני הבית, ולמשקלם של כבוד הציבור וקושי בעמידה בקריאת המגילה.
בציבור: העמידה היא דרך הקריאה לכתחילה
בשולחן ערוך, בסימן תרצ סעיף א, נאמר שאפשר לקרוא את המגילה בעמידה או בישיבה, אך בציבור אין לקרוא בישיבה לכתחילה מפני כבוד הציבור. אם קרא בישיבה בדיעבד, יצא ידי חובה. כשנשאלים מראש על ישיבה מחמת קושי, יש לבחון את מידת הצער ואת הנסיבות.
כשהעמידה קשה לקורא
אין לוותר בנקל על כבוד הציבור בשל צער בעמידה. במצב האחר המתואר בשיעור, של אדם המצטער בעמידה, מוצעת האפשרות שהקורא יעמוד ואדם אחר יחליפו במהלך הקריאה. עדיין נדרש מאמץ לשמירת כבוד הציבור.
לעומת זאת, בשיעור מובאת דוגמה לחולה זקן היושב בכיסא גלגלים ויודע לקרוא היטב, שיש לו יתרונות כקורא. במקרה כזה מותר לו לקרוא בציבור בישיבה גם לכתחילה. ההכרעה אינה היתר גורף לכל תחושת קושי, אלא הבחנה לפי מידת הצער ומעלות הקורא בנסיבות המתוארות.
לבני הבית אפשר לקרוא בישיבה
כשקוראים לבני הבית כיחידים, הקריאה אינה במעמד של ציבור אלא מכוח הערבות והוצאת היחידים ידי חובתם. לכן אפשר לקרוא להם בישיבה לכתחילה. כך מנהגנו בקריאה לבני הבית. מי שרוצה לעמוד יכול לעמוד, אך אין זו חובה במעמד הזה.
גם הקריאה בשעת סעודת פורים עבור נשים ובני בית שלא שמעו את המגילה יכולה להיות בישיבה לכתחילה, כאשר מדובר בקריאה ליחידים.
מניין בבית עדיין נחשב ציבור
אין להסיק שכל קריאה הנערכת בבית מותרת בישיבה לכתחילה. אם התכנס מניין פרטי מפני שקשה למשפחה להגיע לבית הכנסת, זהו ציבור. לעניין העמידה יש לנהוג בו כקריאה בציבור. ההבחנה היא בין ציבור לבין קריאה ליחידים, ולא בין בית כנסת לבניין מגורים.
מסקנת הדברים
בציבור עומדים לכתחילה מפני כבוד הציבור, והיתר לישיבה מחמת קושי נבחן לפי נסיבותיו. בקריאה לבני הבית כיחידים אפשר לשבת לכתחילה. מניין פרטי בבית אינו משנה את דין הציבור.
האם אפשר לקרוא את המגילה בציבור בישיבה?
בציבור קוראים בעמידה לכתחילה מפני כבוד הציבור. אם קרא בישיבה בדיעבד יצא ידי חובה. היתר מראש מחמת קושי נבחן לפי מידת הצער והנסיבות, ואין לוותר בנקל על כבוד הציבור בשל קושי רגיל בעמידה.
מתי הקושי בעמידה מאפשר קריאה בישיבה גם לכתחילה?
בשיעור מובאת דוגמה לחולה זקן בכיסא גלגלים היודע לקרוא היטב ויש לו יתרונות כקורא, שמותר לו לקרוא בישיבה לכתחילה. בקושי שאינו באותה מידה נידונה אפשרות לעמוד ולהתחלף עם קורא אחר. יש להבחין בין הנסיבות ולא להפוך כל צער להיתר גורף.
האם הקורא מגילה לבני ביתו חייב לעמוד?
כשזו קריאה לבני הבית כיחידים, אפשר לשבת לכתחילה, וכך המנהג המתואר בשיעור. הוא מוציא אותם ידי חובתם מכוח הערבות ולא במעמד של ציבור. מי שרוצה לעמוד רשאי, אך אין זו חובה בקריאה כזו.
האם מניין פרטי בבית נחשב קריאה ליחידים?
לא. מניין פרטי שהתכנס בבית נחשב ציבור גם לעניין העמידה בקריאת המגילה. ההיתר לבני הבית מתייחס לקריאה ליחידים, כגון מי שלא שמעו את הקריאה וקוראים עבורם בשעת הסעודה, ולא לכל קריאה שמתקיימת בבית.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
חסדי ... שלפני המגילה
שלום לכב' הרב
האם בכתיבת "חסדי..." שנהגו לקרוא לפני המגילה
אין בעיה עם כתיבת פסוקים או חלקי פסוקים שלא בשלימות
עם הספרים או החומשים שמהם צוטטו?
מהם סייגי הרב באוצר בית דין, גיור בימות המשיח, תפילה ואירועי שמחה באבלות?
1. האם על הנוהגים כדעת רבנו לעשות מנוי לאוצר הארץ?
רב היישוב שאני גר בו, רב אשכנזי, מאוד ממליץ על כך לחיזוק החקלאות היהודית השומרת על שנת השמיטה. אגב, אצלנו, בשומרון, אין כלל אפשרות לקניית פירות וירקות מחו"ל.
2. דעת מקרא על ספר יחזקאל מז, כב מביא גמרא "אין מקלים גרים לימות המשיח" (יבמות כד ע"ב ועוד), אבל רבנו בהלכות אסורי ביאה פרק יג הלכה ד פסק "וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית...". מהו הנכון?
הרי נבואת הנביא ע"ה משנה את ההלכה.
חיוב נשים בקריאת המגילה
לכבוד מו"ר שלום רב!
ידועה ההלכה שנשים חייבות בקריאת המגילה. לפי כמה מעדויות זקינינו שהיו בתימן, לא זכור להם שנשים באו למקרא מגילה בבית הכנסת (כמו בכל ימות השנה...) ואף לא קראו להם בבית בחזרתם מבית הכנסת. אודה לרב באם יבהיר לי נקודה זו, שמא אלו עדויות לא נכונות, או שמא היתה להם איזו שהיא סיבה מצדקת לדבר.. (הדבר מאוד תמוה בעיני דווקא משום שמקובלנו שאבותינו הקפידו על קלה כבחמורה, ודווקא בדבר זה נראה כי אולי לא היתה מודעות למצוה זו...
תודה לכבוד הרב.
נחת בדרך לירושלים: האם איבד את מעמד המוקף?
לגלול את המגילה לפני הברכה: פתרון בבית וזהירות בציבור
פורים בירושלים ומחוצה לה
לכבוד הרב שלום רב!
אני לומד בירושלים ואני רוצה להגיע לבית הורי (מחוץ לי -ם) ביום חמישי לקרוא את המגילה ולהישאר לסעודה ביום שישי ואז לחזור במוצ"ש לירושלים (לישיבה) ע"מ להשתתף במסיבת פורים ובסעודה אשר תיערך ביום ראשון. האם ישנה בעיה הלכתית בנושא?
2 שאלות
שלום לכבוד הרב,
1- אדם ספרדי שרוצה לישמוע את קריאת המגילה ממישהו שהוא תימני או אשכנזי האם הוא יוצא ע"י חובה של שמיעת המגילה? 2- קניתי מוצר בשם לזניה 4 גבינות ברוטב עגבניות שהרכבים של המוצר הם קמח לבן2% עגבניות 25% גבינת ריקוטה 20% קמח דורום 8% גבינת שמנת 7% גבינה בולגרית 3% מה ברכה ראשונה ואחרונה שצריך לברך ?
כיצד נוהגים בשמחת פורים בזמן מלחמה וכשיש חטופים?
כיצד יש להתנהג השנה ביום שמחת פורים לאור המלחמה והמצב במדינה?
האם יש לחגוג באופן רגיל כמו בכל שנה או למעט מהשמחה כגון לא להפעיל מוזיקה וכדומה למי שנוהג כך בכל השנה?
אכילה לפני קריאת המגילה בערב ובבוקר לדעת רבנו הרמב"ם
מה בנוגע לאכילה לפני קריאת המגילה בערב ובבוקר לדעת רבנו הרמב"ם?