בן עיר מגיע לשכונה הסמוכה לכרך וקוראת בחמישה עשר: האם הביקור משנה גם את חיובו שלו? התשובה תלויה בהבנת דין הסמוך לכרך. השיעור מעמיד זו מול זו תפיסה המעניקה למקום דין כרך ופרשנות בשיטת הרמב״ם הרואה כאן דין באדם, ומברר את משמעות רצף הבנייה בין שכונות וערים.
🎧 האזינו לעיון במעמד המבקר סמוך לכרך, לראיה מסדר הלכות הרמב״ם ולדעות בדבר רצף הבנייה.
לאן הגיע המבקר — ומה קובע את חיובו?
בן עיר מגיע לירושלים, אך אינו נכנס לעיר העתיקה אלא שוהה בליל ארבעה עשר בשכונה הקוראת בחמישה עשר מחמת סמיכותה לכרך. האם חל עליו דין מוקף בן יומו כאילו הגיע לכרך עצמו? כדי להשיב יש לברר אם דין הסמוך לכרך משנה את מעמד המקום או חל על האדם הסמוך לו.
לפי הפוסקים הרואים כאן דין במקום, הסמוך נחשב ככרך, ולכן גם המבקר בו עשוי להיחשב מוקף בן יומו במסגרת דיני ההולך ממקום למקום. לעומת זאת, אם הדין חל באדם הסמוך לכרך, אין די בעצם ההגעה למקום שנחשב סמוך כדי להחיל על המבקר את אותו דין. זהו מוקד ההבחנה בשיעור.
כפר סמוך, עירוב ורשות אחת
דעות רבות נאמרו בהיקף הסמיכות. בשיעור מובאת לשון מרן על כפרים הסמוכים לכרך, וכן ההבחנות בין סמוך בתוך מיל לבין נראה עמו, שלפי דעות המובאות עשוי להיות גם במרחק גדול יותר. לפי תפיסה זו הכפר נידון כמוקף.
אנו מעוררים קושי בהכללת כפר שלם רק מפני שבית אחד ממנו סמוך לכרך: ביישובים חקלאיים עשויים להיות מרחקים גדולים ושדות בין הבתים. האם השם המשותף ותשלום המסים לרשות אחת מספיקים? מובאות גם דעות המתחשבות בעירוב של צורת הפתח ובגבולות הרשות העירונית. אין מדובר בהגדרה אחת המוסכמת על הכול.
הראיה מסדר הלכות הרמב״ם
בלימוד הלכות מגילה וחנוכה, פרק א, אנו מציעים שדין הסמוך הוא דין באדם. הרמב״ם אינו מביא את הדין בתחילת הפרק, במקום שבו הוא מגדיר כרכים וכפרים, אלא בהלכה י, לצד דיני בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר. גם לשונו אינה מגדירה עיר או כפר סמוכים, אלא אומרת כרך וכל הסמוך לו.
מכאן אנו מבקשים ללמוד על אדם או בית הסמוכים לחומה בתוך מיל, ולא על הרחבה גורפת של מעמד הכרך לכל היישוב. זו פרשנות שאנו מציעים בשיטת הרמב״ם, מתוך סדר ההלכות ולשונן; אין להציג אותה כלשון מפורשת שלו או כדעה המוסכמת על שאר הפוסקים.
העדות על רצף בתים אינה מתבטלת
בשיעור מובאת תשובת הרב אברהם חממי על העמדה שקיבל ממורו: סמיכות ורצף בתים עשויים לצרף את העיר כולה, גם כשהיא מתארכת הרבה. כך מתואר שינוי יום הקריאה בשכונות ובמקומות בירושלים לאחר שנוצר רצף בתים אל העיר העתיקה, ונמסרת גם הערה שלפיה אין להתמשכות הרצף גבול כזה.
לעמדה זו יש משקל, ורבים וגדולים מחזיקים בדרך דומה. עם זאת, כשאנו לומדים את דברי הרמב״ם עצמם, אנו עומדים על הדיוק המוצע של דין באדם. הרב חממי הפנה גם לפירוש אור שמחה, שבו נמסר דיוק דומה, אף שגם בו העניין מצריך ביאור. אין עצם הבאת הסיוע הופכת את הפרשנות למוסכמת.
רצף הבנייה בין ערים מעורר שאלות נוספות
הדיון ברצף הבנייה מגיע גם לחיבורי ערים באזור יפו וגוש דן. אם כל רצף מצרף את המקומות לעיר אחת, ההיקף עלול להתרחב מאוד. בשיעור מובאת גם החמרת החזון איש בבני ברק לקרוא בחמישה עשר מחמת יפו, ונזכרת בנפרד שאלת הסמוך לכרך שמעמדו עצמו מסופק.
אלה קשיים שיש לברר, ואין להפוך את הדוגמאות להוראה אחידה לכל עיר המחוברת ברצף בתים. העיון בשיעור ממוקד בשיטת הרמב״ם, תוך הכרה בעמדותיהם של גדולים אחרים ובמנהגים שנמסרו.
מסקנת הדברים
דין המבקר בסמוך לכרך תלוי בשאלה אם הסמיכות מעניקה למקום דין כרך או שהיא דין באדם. בשיעור מוצעת בשיטת הרמב״ם האפשרות השנייה, אך מוצגות גם עמדות אחרות בעלות משקל. אין להסיק מן העיון לבדו יום קריאה אחיד לכל שכונה או לכל רצף של ערים.
האם בן עיר המבקר בסמוך לכרך נעשה מוקף בן יומו?
הדבר תלוי בהבנת דין הסמוך. לפי תפיסה שהוא דין במקום, ההגעה לסמוך נידונה כהגעה לכרך במסגרת דיני מעבר ממקום למקום. בשיעור מוצעת פרשנות בשיטת הרמב״ם של דין באדם, שלפיה אין די בעצם ההגעה למקום הסמוך להחיל אותו דין.
מה הראיה המוצעת לכך שדין הסמוך ברמב״ם הוא דין באדם?
הרמב״ם מביא את דין הסמוך בהלכה י, בצמוד לדיני בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, ולא בתחילת הפרק בהגדרת היישובים. מן המיקום והלשון מוצעת בשיעור פרשנות של דין באדם. זו פרשנות לימודית, ולא ניסוח מפורש של הרמב״ם.
האם רצף בתים מצרף שכונות רחוקות לכרך לפי כל הדעות?
לא. בשיעור מובאת עמדה בעלת משקל שלפיה רצף בתים מצרף את העיר גם כשהיא מתארכת מאוד, לצד פרשנות אחרת בשיטת הרמב״ם. מוזכרות גם דעות המתחשבות בעירוב או ברשות העירונית, ולכן אין כאן הגדרה המוסכמת על הכול.
מדוע אין להסיק שכל כפר סמוך נחשב מוקף מכוח שמו בלבד?
בשיעור מתעורר קושי בכפרים שיש בהם שדות ומרחקים גדולים בין הבתים: לא מובן מאליו שסמיכות של בית אחד, שם יישוב משותף ותשלום מסים לרשות אחת מצרפים את הכול. הקושי הוא חלק מן העיון בין הדעות ואינו ביטול גורף של פסיקת האחרים.
האם השיעור קובע יום קריאה אחד לכל הערים המחוברות ברצף בנייה?
לא. חיבורי הערים מובאים כדי להמחיש את הקושי בהרחבת דין המקום ללא גבול. נזכרת גם השאלה הנפרדת של סמוך לכרך מסופק. אין להפוך את הדוגמאות להוראה אחידה לכל שכונה או עיר.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מפרש הרב את דברי הרמב״ם על שתיית יין והירדמות בסעודת פורים?
הרמב"ם כתב בהלכות מגילה: "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות".
וכבוד הרב ענה כבר לכמה שואלים שהדרך הנכונה להשתכר שהיא לשתות יותר משיעורו וללכת לישון כאשר חש כאב בראשו. אך במחילה מכבוד הרב, נראה שדברי הרב לא מוזכרים בדברי הרמב"ם. לכאורה משמע מדברי מורנו שההירדמות לא נובעת מרצון אישי כדברי הרמ"א, אלא משכרותו.
מי שנפגעה היכולת שלו לשמוע, האם יכול להוציא את הציבור י"ח קריאת המגילה?
מדוע אדם במצב כזה יהיה פטור ממצוות שמיעת שופר ואילו במצות מקרא מגילה יהיה חייב?
האם די שהוא חייב בשאר המצוות להוציא את האחרים י"ח מקרא מגילה למרות שהוא אישית מנוע פיזית מלשמוע?
באלו נסיבות רשאי אדם במצב שכזה להוציא את הציבור י"ח מצוות מקרא מגילה?
הלכות פורים צער בעלי חיים שבת
לכבוד הרב השלום והברכה
1. האם אדם שגר בפרזים, יכול לקיים מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים במוקפין, כלומר שאדם שגר בתל אביב יסע לירושלים ויתן המתנה לחבירו.
2. האם החוגג בפרזים יכול לקיים מצוות סעודה ביום יד' במוקפין.
3. הלכות צער בעלי חיים ושבת: שאלה תיאורטית: לפני זמן מה היתה הרעלת כלבים ארצית בגלל סוג מזון כלבים מקולקל שהגיע ארצה ומתו מכך מספר כלבים ועדיין כמה מאושפזים. מה הדין באם בעל כלב, רואה את הכלב שלו גוסס לו לאיטו או מפתח תסמינים של המחלה הקשה הזו או באופן כללי מראה סימנים על חולי קשה. מהם הדברים שמותר לעשות לשם הצלת החיה ומדוע?. פורים דמוקפין שמח לך ולכל בית ישראל.
חיוב נשים בקריאת המגילה
לכבוד מו"ר שלום רב!
ידועה ההלכה שנשים חייבות בקריאת המגילה. לפי כמה מעדויות זקינינו שהיו בתימן, לא זכור להם שנשים באו למקרא מגילה בבית הכנסת (כמו בכל ימות השנה...) ואף לא קראו להם בבית בחזרתם מבית הכנסת. אודה לרב באם יבהיר לי נקודה זו, שמא אלו עדויות לא נכונות, או שמא היתה להם איזו שהיא סיבה מצדקת לדבר.. (הדבר מאוד תמוה בעיני דווקא משום שמקובלנו שאבותינו הקפידו על קלה כבחמורה, ודווקא בדבר זה נראה כי אולי לא היתה מודעות למצוה זו...
תודה לכבוד הרב.
מעשר כספים
אני נוהג להפריש מעשר כספים מידי חודש. האם אני יכול לקנות מגילת אסתר כשרה ולשלמה מכספי מעשר כספים. השאלה נובעת מעצם גובה המחיר והאם ראוי להוציא על מגילה? מנגד, מגילה הינה דבר הכרחי וקרה לי כבר פעמיים (פעם אחת שהייתי בבית חולים והייתי זקוק למגילה כשרה ) שנזקקים דווקא למגילה כשרה לצאת ידי חובה. ספק נוסף שעולה - האם ראוי שכספים אלו יושקעו בדבר ששימושו פעם בשנה?
נחת בדרך לירושלים: האם איבד את מעמד המוקף?
האם אומרים בברכת המזון ״על הניסים״ או ״ועל הניסים״?
הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?
מתנות לאביונים: מה נותנים, ולמי מותר לשנות את הייעוד?
2 שאלות
שלום לכבוד הרב,
1- אדם ספרדי שרוצה לישמוע את קריאת המגילה ממישהו שהוא תימני או אשכנזי האם הוא יוצא ע"י חובה של שמיעת המגילה? 2- קניתי מוצר בשם לזניה 4 גבינות ברוטב עגבניות שהרכבים של המוצר הם קמח לבן2% עגבניות 25% גבינת ריקוטה 20% קמח דורום 8% גבינת שמנת 7% גבינה בולגרית 3% מה ברכה ראשונה ואחרונה שצריך לברך ?
קריאת המגילה בבוקר: מתי לכתחילה ומתי בשעת הדחק?
פורים
שלום מארי
האם שכונה רמת שלמה קורא מגילה ביד או טו
תודה מראש