שאלה ברמב"ם
שלום הרב
בהלכות תלמוד תורה א:ז רבינו מתיר לקחת רב ללמד בשכר אף על פי שהוא אוסר את זה. השאלה היא למה זה מותר ללמוד אצלו למה זאת לא חיסרון בחיוב שהרב צריך להיות דומה למלאך
שלום הרב
בהלכות תלמוד תורה א:ז רבינו מתיר לקחת רב ללמד בשכר אף על פי שהוא אוסר את זה. השאלה היא למה זה מותר ללמוד אצלו למה זאת לא חיסרון בחיוב שהרב צריך להיות דומה למלאך
לשיטת הרמב"ם השיעור המינימלי לציצית, 4 אצבעות ( 8 ס"מ) ואילו לשיטת רבינו תם, 12 אצבעות ( 24 ס"מ). כיצד פסק מרן השו"ע בנושא הנדון? בנסיבות שנתגרדמו חוטי הציצית, היש לחשוש לכתחילה לשיטת ר"ת?
מהו הרקע והסיבות לתקנת חכמים לברכה מעין שבע?
האם יש לחשוש לחומרת ברכה לבטלה היות ובימינו לכאורה ברכה מעין שבע הינה מיותרת?
מה ההסבר של הפוסקים שלא לברך ברכה זו במקומות אלו כנגד הכלל שאם בטל הטעם אין לבטל התקנה?
יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"?
האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'?
האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים?
ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?
בתודה מראש ובברכה.