מה טעם לקריאת ארבעת הפרשיות בחודש אדר?

מארי שלום. יש לנו בעירי מניין בלדי של אנשים שהולכים לעבודה, ולפיכך הם מתפללים מאד מהר ובמרוצה. אם לא אתפלל שם, הרי שאצטרך להתפלל בשטיבלך שמתפללים שם באידיש וזה ממש לא בשבילי. האם עדיף לי להתפלל בבית מאשר להתפלל במרוצה במניין הבלדי?

בבית ספרנו מחנכות של כיתה א' רוצות במסיבת הסידור שהבנות יברכו את ברכת התורה. האם הדבר מותר? כמו כן הן רוצות לקרא בתורה. האם הדבר מותר? כמו כן הן רוצו להביא ספר תורה למקום האם יש תנאים מיוחדים?

לה"ו שלום כבוד הרב,
אני מצטער על מס' השאלות פשוט אני מעדיף לקבץ את כל השאלות שיש לי כרגע מאשר לחלק אותן לפעמים אחרות. (אני תימני בלאדי שנוהג ע"פ הרמב"ם ומארי יוסף קאפח זצ"ל)
1. בסידור שיח ירושלים, איך אני אמור לקרוא את שמע ישראל שבעמוד ח'? ממש כמו שמע ישראל שקוראים בקרית שמע?
2. מה אני צריך לכוון בקריאת שמע (האם את הכוונות שרשומות בסידור "איש מצליח" ובנוסח שאמי או שמא הרמב"ם כתב משהו אחר?)
3. האם צריך לשים יד על העיניים בשמע ישראל? והאם דווקא בצורה מסויימת?
4.

שלום וברכה
1] איך הוגים את התיבה וקשרתם האם אוקשרתם או ווקשרתם ?

לכת"ר בחוק לישראל של היום בהר יום ד' בהלכות הרמב"ם בסוף (תפלה פ"ד) "לפיכך הבא מן הדרך עיף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו - אמרו חכמים ישהה שלושה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל" יש לזה נפקא מינה גם לימינו? כמו אדם שחזר משהות ממושכת בחו"ל שהשעות הפוכות שם ויש לו ג'ט לג? ואז לא מתפלל עד שמתרגל לשעות? או שהרמב"ם וחכמים כיוונו אחרת? יסביר כת"ר מה הפשט הנכון של האיסור
תודה

לק"י
שלום כבוד הרב,
א. כתב רבינו שהאוכל וידיו לוטות אינו צריך נטילת ידיים. האם אותו הדין תקף לתפילה והמתפלל וידיו לוטות אינו חייב נטילה לפני התפילה?
ב. כתב רבינו בהלכות תפילה: "המתפלל כורע חמש כריעות בכל תפילה ותפילה" ובהמשך כתב: "כריעה האמורה בכל מקום, על הברכיים". מדוע איננו כורעים כפסיקת הרמב"ם?
ג. כתב רבינו: "קידה, על אפיים; השתחוויה--זה פישוט ידיים ורגליים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ." ובהמשך: "כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפילה, יש מי שהוא עושה קידה, ויש מי שהוא עושה השתחוויה; ואסור לעשות השתחוויה על האבנים אלא במקדש...". מנדוע איננו נוהגים כך?

שלום וברכה כבוד מארי
1) האם לא תתורו אחרי עיניכם, (האיסור להביט בנשים) הוא מדאורייתא? לכאורה האיסור הוא רק בע"ז. (כך כתב רבנו בהקדמה להל' ע"ז) לכאורה עיניכם זו זנות - אסמכתא בלבד, ומדרבנן.
2) מותר לאכול מאכל שברכתו מזונות כאשר התפילין עלי? לכאורה כתב רבנו בהל' סת"ם, שאם אכל סעודת קבע יטול ידיו, יניח תפילין, ויברך בהמ"ז. משמע שסעודת קבע היא רק אם נוטל ידיו.
2)
ב) אם ארוחתו תבשיל ירקות, יהיה מותר לאכול גם עם תפילין?
3) כאשר אין כהנים שיעלו בברכת כהנים נהגו שש"ץ אומר נוסח "ברכנו בברכה המשולשת"..., האם לדעת הרמב"ם אסור לומר אותה? לא הזכיר זאת בחיבור. ברוך תהיה לעולם תחיה

לכבוד הרב האם רצוי לדלג על הקטע בכתר מלכות שבו רשב"ג מייחס כוחות לגרמי השמים הואיל ולדעת רבנו כל זה שרש עבודה זרה (האסטרולוגיה) ויש בזה (למי שעושה מעשה לפי הדברים האלה) מצות לא תעשה משום לא תעוננו? ויתרה מזו, ביחס למאדים ולצדק משמע שהם פועלים מכח עצמם וכפי שתיאר רשב"ג את צדק: "והוא (צדק) ישפוט תבל בצדק"... ואם כך, יש בפיוט זה גם אלילות ממש... האם אין ראוי ומיוחד בליל כיפורים להתרחק מכל עקבות עבודה זרה? ולא דיברתי על ריבוי התארים לבורא "אתה גדול... אתה חכם..." שנאמרים פעמים רבות בפיוט ואינם אלא חירוף וגידוף לדעת רבנו, ואסור לשמעם וכל שכן לאמרם?

!שלום לכבוד הרב
שלחתי שאלה זו בעבר רק לא פירטתי מספיק
(האם אדם שהתעורר מאוחר או שגג או שהיה אנוס ועבר זמן תפילת שחרית (4 שעות אחרי עלות השחר
?האם יכול עד חצות היום להתפלל תפילת נדבה ואז לא יהיה לו צורך בתפילת תשלומין
?או שיהיה לו צורך בתשלומין אבל ראשי להתפלל תפילת נדבה
?או שיתפלל רק תפילת תשלומין
!תודה רבה