לא אחת אנחנו שומעים, מפי מנהיגים או מפי הטוענים למנהיגות, הצהרות שונות, עמדות שונות בעניינים מדיניים, ביטחוניים, לאומיים, חברתיים וכיוצא בזה.
ישנם שומעים שמסכימים, מתלהבים, מתנגדים בתקיפות, וזה טבעו של העולם. זה אפילו חובה לאדם להיות עצמאי במצוותיו, לשקול כל דבר ולא לקבל כל דבר כמובן מאליו.
אבל, דבר אחד אסור: אסור לייחס כינויי גנאי למי מהמדברים. לא לומר 'הוא מטומטם', לא לומר 'הוא מנוול', אלא לומר 'אני לא מסכים איתו', 'אני חושב שהוא אפילו טועה'. זה כן, אולי, אולי, אולי אפשר גם לומר 'מטעה', כי 'מטעה' כבר מייחס לו זדון, שקר וכדומה.
אבל 'טועה', אולי טועה בגדול.
בשום פנים ואופן אסור לקלל, אסור לומר מילות גנאי. אנחנו צריכים לדעת שזו חובה לקיים ויכוח בינינו לבין עצמנו, אבל ויכוח תרבותי. הוויכוח מפרה את הדעות, מסייע ללבן או לברר את האמת, אשר תורה דרכה. אבל חלילה, חלילה שיהיו כינויי גנאי וכיוצא בזה למי מהדוברים.
כינויי גנאי מפנים את הוויכוח לאפיק שלילי מאוד: לאפיק אישי, לאפיק כיתתי, לאפיק של שנאת חינם, ולא לאפיק של בירור האמת. משום כך, כאמור: להתווכח – כן. לגנות – לא!
תכנים לקריאה נוספת
לשון הרע
שלום כבוד הרב
1)האם מותר לשאול אודות ראש ישיבה איך הוא בהתנהגות ובחכמתו כדי לדעת אם ללכת לישיבה שלו או לשיעורים שלו ?מתי תהיה פה בעיה של לשון הרע ?והאם יהיה מותר לאדם ששאלו אותו לענות גם מידע שקיבל מכלי שני(מחברו שהוא ירא שמיים)ולהגיד בפירוש לשואל שמה שהוא אומר זה שמועה מחבר ?כי ראיתי בחפץ חיים שמותר להגיד לשון הרע מכלי שני למנוע נזק, ולכן נזק ממוני ראיתי שמותר למשל להגיד על מזרון שהוא לא טוב כאשר זה מכלי שני השמועה ולהצהיר זאת שמספרים, אז ק"ו שיהיה מותר כדי שלא ילך לישיבה שלא יהיה מרוצה ממנה ויגרם לו נזק, לא ?
כיצד ינהג יהודי תימני המגיע לכותל בע"ש, האם יתעטף בטלית כמנהג אבותיו למרות ששאר באי המקום אינם מעוטפים?
היש להתחשב בכלל המקובל של דרך ארץ: "לא ישב בין העומדים ולא יעמוד בין היושבים" וכן לא ישנה ממנהג המקום?
האם מעמדה של רחבת הכותל בדין זה כמעמד בית כנסת של עדה מסויימת או כל עדה רשאית לנהוג כמנהג היחודי לה?
האם רשאים יחידים מבני תימן להתעטף בטלית בבתי כנסת תימניים שרובם המכריע של המתפללים אינם מעוטפים?
תליונים
שלום כבוד הרב
רציתי לדעת תליוני ושרשרות מגן דויד עם האות ה או עם פסוקים מתהילים מותר לענוד אותם ?
תודה לך ושנה טובה
לחלוק על נבחרי ציבור בדרך ארץ ולהימנע מקללות
"נטפלים לטפל ולא לעיקר" על תרבות העלייה לקברות צדיקים
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.
"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.