תכנים לקריאה נוספת
תחיית המתים לשיטת הרמב"ם
לכבוד הרב,
הרמב"ם בפירושו למשנה קובע את תחיית המתים כעיקר
באמונה.
לשיטתו תחיית המתים היא מצב זמני ומופת.
1.במשנה תורה שהוא מאוחר לפירוש המשנה, הרמב"ם
האריך רבות בכל ענייני יסודות התורה, שכר ועונש, גאולת
עם ישראל, ולא מצאתי מקום שהרמב"ם הזכיר את תחיית
המתים במשנה תורה.
האם יתכן שהרמב"ם חזר בו?
2.מדוע הרמב"ם מנה דוקא את תחיית המתים כעיקר באמונה?
מה שונה בתחיית המתים מכל שאר המופתים ודברי הנביאים, שהופך
אותה חאחד מ13 עיקרים?
מדוע למשל אמונה בקריעת ים סוף או בירידת המן אינה עיקר עצמאי?
קבל עליו שבת מבעוד יום, האם רשאי לבקש מאחרים שיעשו בעבורו מלאכה וכיצד ינהג בתפילת המנחה?
לשיטת הרמב"ם אין חובה להוסיף מחול על הקודש, האם למרות זאת יתחייב באיסורי שבת או שרשאי לפחות לבקש מבני ביתו לעשות מלאכה עבורו?
הקדים ערבית של שבת מבעוד יום, האם רשאי להתפלל מנחה טרם חשכה?
מה הדין אם רוב הקהל קבלו עליהם השבת, האם מחייב את היחיד שטרם קבל שבת?
שנים שסעדו פת והשלישי אכל עוגה, האם מצטרפים לזימון?
מה משמעות הזימון ומהי שיטת הרמב"ם במקרה דנן?
היש הבדל ברוב אוכלי הפת לחיוב הזימון בעשרה לעומת הרוב שלא התפללו לצירוף לתפילה?
מהי שיטתו של השו"ע בנדון, כאשר השלישי אוכל ירק או פרי או אף שותה האם יצטרף לזימון?
בקשר לשאלתי
שלום עליכם
שלחתי לרב שאלה על חלוקה בחיים עפ"י הכלל שלא לשנות בין הבנים (ונכדים)...
בבקשה ענו לי בכל מקרה
הלכות יסודי התורה פרק ט א-ב
האם יש לנביא או לחכם מחכמי ישראל סמכות לחדש מצווה מן המצוות?
מדוע העובר על דברי חכמים פחות חמור מהעובר על דבר תורה מפורש? והרי התורה עצמה מצווה לשמוע לחכמים?