ברכות המגילה ומועדי קריאתה פותחים שאלות החורגות מלוח השנה: מה תלוי במנהג, מדוע ערי חומה נקשרות לימי יהושע, ומה דינו של מי שנוסע בין עיר לכרך? מן ההלכות והפירושים נבחנים גם מנהגי תימן וגבולותיהן של שכונות חדשות, תוך שמירת המחלוקות שביסוד הדין.
הלכות ו-ט דין בני הכפרים הושלמו בשיעור המשך לחצו כאן
🎧 האזינו לשיעור המלא ולבירור ההבדלים שבין ברכות המגילה, זמני הכרכים ודין הנוסע.
ברכות החובה והברכה התלויה במנהג
בהלכות מגילה, פרק ראשון, הרמב״ם פוסק לקרוא את המגילה בלילה וביום. לפני קריאת הלילה מברכים שלוש ברכות, ואילו ביום אין חוזרים לברך שהחיינו. כך מנהג בני תימן ובני ספרד המתואר כאן.
בני אשכנז נוהגים לברך שהחיינו גם ביום, על פי שיטת רבנו תם שעיקר הקריאה ביום. אין לאחד את מנהגי הקהילות לנוסח אחד. הובא גם הדיון בקורא בקהילה אשכנזית: אפשר שאחד השומעים יברך, והקורא הפועל במסגרת מנהג המקום יכול לנהוג כמנהגם.
הברכות שלפני הקריאה הן חובה מן הדין. הברכה שלאחריה, הרב את ריבנו, תלויה במנהג. הרמ״א מצריך ציבור, ואילו הרמב״ם והשולחן ערוך אינם מחלקים בדברים הנידונים בין יחיד לציבור; לכן מנהגנו שגם יחיד הקורא מברך לאחריה.
לעניין קריאה לנשים, נראה לומר שגם עשר נשים עשויות להיחשב ציבור לפי הדרך המצריכה עשרה, מפני שיסודה בפרסום הנס ולא בדבר שבקדושה. אפשרות זו נידונה במסגרת השיטה המצריכה ציבור.
קריאתה היא הלל
ההבחנה בין ברכה מחויבת לפני הקריאה לבין ברכה התלויה במנהג לאחריה הושוותה להלל. בהלכות חנוכה נזכר שהברכה שלפני הלל שלם חובה, והברכה שלאחריו במקומות שנהגו. בכך מתחזקת ההבנה שקריאת המגילה עצמה משמשת הלל על הישועה.
פסוקי החסד ופסוקי הגאולה
במנהג יהודי תימן הובאו פסוקי חסד לפני המגילה, המבטאים את הקשר המיוחד בין הקדוש ברוך הוא לעמו גם בגלות. בהערות מורי מתואר גם סיפור על צירוף דף פסוקים בחוט כותנה כדי שלא יאבד. ההבחנה שבסיפור היא בין הצמדה כזאת לבין תפירת יריעות המגילה בגידים כדין, ואין ללמוד ממנה שינוי בדיני תפירת המגילה עצמה.
הוזכר גם מנהג הכפלת ארבעה או חמישה פסוקי גאולה בקול שמח. בתוך הבירור הוזכרה תוספת פסוק חמישי בשתילי זיתים, לצד המקורות למנהג והקשר לארבע או לחמש לשונות גאולה. המטרה היא לעורר את הציבור ולשתפו בקריאה.
שני מועדי קריאה וזכר נס שושן
ימי הפורים נקבעו בזמנים שונים. פרוזים קוראים בארבעה עשר, וערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראות בחמישה עשר, אף אם החומה אינה קיימת עוד. שושן קוראת בחמישה עשר משום שבה אירע הנס המיוחד, אף שאינה עומדת בתנאי של חומה מימות יהושע.
במהלך המגילה נלחמו היהודים ועמדו על נפשם ביום שלושה עשר. בשושן ניתן יום נוסף, ולכן מנוחתה ושמחתה בחמישה עשר. הביאור המוצע לקביעת ערים מוקפות נוספות הוא שמירת זכר נס שושן גם לדורות ולמקומות אחרים.
בפירוש אבן עזרא שנידון הובחנה שושן הבירה, המקום המבוצר של המלכות, מן העיר שושן. הבחנה פרשנית זו מסייעת להסביר את דימוי הכרכים לשושן הבירה, בהבדל מן העיר הפרוזה.
מדוע דווקא ימות יהושע?
אם הקביעה משמרת את נס שושן, מדוע אין בוחנים חומה מימות אחשוורוש? הרמב״ם מבאר שהייחוס לימי יהושע חולק כבוד לארץ ישראל, שהייתה חרבה בזמן הנס. עריה נחשבות מוקפות על יסוד מצבן הקדום, ולא מאבדות את מקומן בתקנה בגלל החורבן.
יש להבחין אפוא בין טעם עצם התקנה לבין בחירת התקופה הקובעת. לפי הביאור בשיטת הרמב״ם, זכר נס שושן עומד ביסוד קריאת המוקפים, וכבוד ארץ ישראל מסביר את התלייה בימי יהושע.
ערי חומה מחוץ לארץ
הובאה שיטת רב סעדיה גאון, כפי שנזכרה בהערות מורי, המייחדת את הדין לערי ארץ ישראל. הוצעה הבנה שהיא קושרת את עצם התקנה לכבוד הארץ.
הרמב״ם, לעומת זאת, כותב במפורש בין בארץ ובין בחוץ לארץ. לפי הביאור כאן, עיר שידוע בוודאות שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע קוראת בחמישה עשר גם מחוץ לארץ. אין להפוך ספק על חומתה הקדומה של עיר לוודאות.
בהליכות תימן הובאה מסורת על יישוב קדום בהר ליד צנעא ועל קריאה בחמישה עשר בברכה בימי קדם. זו עדות מסורתית על מנהג קדום.
ערים מסופקות ושכונות חדשות
הובאו דוגמאות לערים שקוראים בהן בארבעה עשר בברכה ובחמישה עשר מחמת הספק בלא ברכה. הדיון בשכונות חדשות סביב ירושלים מראה שגם הגדרת גבולות הכרך אינה פשוטה.
לפי אחת הדעות שנדונו, המרחק של מיל הוא גבול גם כשיש רצף של בנייה. מנגד הובאה דעת הרב אורבך הרואה בסימני סמוך ונראה סימנים להשתייכות לעיר, ומסבירה גם השתייכות עירונית ושירותים מוניציפליים כביטוי לקשר הזה. שתי הדרכים חלוקות בהגדרת ההשתייכות לעיר.
המחלוקות ממחישות את הצורך בסמכות מכריעה ובבירור נימוקים, ולא בהכרעה על פי שם המקום או תחושת ההשתייכות בלבד.
מדוע בני הכפרים אינם מקדימים בזמן הזה?
הדיון המלא בהלכות הקדמת בני הכפרים הושאר לשיעור המשך, אך נפתח בירור בטעמים לכך שהתקנה אינה נוהגת בזמן הזה.
לפי פירוש רש״י למסתכלים בה, הציבור מסתמך על יום הפורים המוכר כדי לחשב את מועד הפסח. ריבוי מועדי קריאה עלול להביא לטעות במועד החג.
רבנו חננאל גורס מסתכנים בה, והטעם מתבאר על רקע החשש לעורר שנאה בין האומות. צמצום זמן החג מצמצם את תשומת הלב המתמשכת אליו. הועלתה גם האפשרות שריבוי זמנים יוסיף מחלוקות במקום שאין סמכות ברורה המגדירה את הדברים. הטעמים מובאים כדרכי ביאור שונות.
הנוסע מעיר לכרך וכוונתו לחזור
דין בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר תלוי בכוונת החזרה בזמן הקריאה ובשהייה במקום. אין די בכתובת הרשומה בתעודת הזהות כדי לקבוע את המעמד בכל מקרה: פרוז בן יומו נחשב פרוז, ומוקף בן יומו נחשב מוקף, לפי התנאים הנידונים.
כאן נפתחה מחלוקת בפירוש הזמן הקובע. לפי דרך אחת נידונים שני זמני קריאה, לפרוזים ולמוקפים, ועל כן עשויות להיווצר שאלות של חיוב כפול או פטור לפי סדר המעברים. לפי דרך אחרת יש זמן קובע אחד המבסס את מעמדו של האדם, ובמסגרת זו אין מחייבים אותו פעמיים ואין פוטרים אותו לגמרי באותו אופן.
את העיון בפרטי הנוסע נשלים בהמשך. בינתיים יש לשמור על ההבחנה בין השיטות, מפני שדוגמה המבארת אחת מהן אינה בהכרח נידונה באותו אופן לפי האחרת.
מסקנת הדברים
ברכות המגילה דורשות הבחנה בין דין למנהג ובין מנהגי הקהילות. זמני הפרוזים והמוקפים משמרים את נס שושן ואת כבוד ארץ ישראל, ואילו ערים מסופקות, שכונות ונוסעים מחייבים בירור של התנאים ושל השיטה הקובעת. פרטי דין הנוסע ממשיכים להתברר בשיעור ההמשך.
מה ההבדל בין הברכות שלפני קריאת המגילה לברכה שלאחריה?
הברכות שלפניה חובה מן הדין. הברכה שלאחריה תלויה במנהג. מנהגנו המתואר הוא לברך לאחריה גם ביחיד, בשונה מן הדרך המצריכה ציבור.
האם מברכים שהחיינו על קריאת היום בכל הקהילות?
לא. לפי הרמב״ם ומנהג בני תימן וספרד המתואר, אין חוזרים לברך שהחיינו ביום. במנהג אשכנז שהובא מברכים גם ביום על פי שיטת רבנו תם.
האם נקבע כאן בוודאות שעשר נשים מספיקות לברכה שלאחר המגילה לכל הדעות?
לא. הועלתה אפשרות שלפי הדרך המצריכה עשרה, גם עשר נשים יתאימו מפני שהיסוד הוא פרסום הנס. זו הצעה שנאמרה בתוך הדיון ואינה הופכת לדין מוסכם לכל השיטות.
מדוע קריאת המוקפים תלויה בחומה מימות יהושע?
הרמב״ם מבאר שהתלייה בימי יהושע חולקת כבוד לארץ ישראל שהייתה חרבה בזמן הנס. לפי הביאור בשיעור, זהו טעם בחירת התקופה הקובעת, לצד זכר נס שושן שביסוד קריאת המוקפים.
האם דין עיר מוקפת חל לפי הרמב״ם גם מחוץ לארץ?
כן. בדבריו הנידונים נאמר בין בארץ ובין בחוץ לארץ. נדרשת ידיעה על חומה מימות יהושע, ואין להפוך עיר מסופקת לעיר מוקפת בוודאות. הובאה גם שיטה אחרת המייחדת את הדין לארץ ישראל.
האם ההשתייכות המוניציפלית של שכונה הוכרעה כאן כמבחן מוסכם?
לא. הובאה דעה המשתמשת בשירותים ובהשתייכות עירונית להסבר הקשר לירושלים, לצד דעה המדגישה את גבול המרחק גם ברצף בנוי. אין להציג אחת מהן כהסכמה של כל הפוסקים.
מדוע נידונו טעמים שונים לביטול הקדמת בני הכפרים בזמן הזה?
הובא פירוש הקושר את הדבר לחשש לטעות בחישוב הפסח על פי יום הקריאה, ופירוש אחר הקושר אותו לסכנה ולעורר שנאה. הועלתה גם שאלה של ריבוי מחלוקות בהעדר סמכות מכריעה. אלו דרכי ביאור נפרדות.
האם מקום המגורים הקבוע לבדו מכריע תמיד את דין הנוסע בפורים?
לא. בדין בן עיר שהלך לכרך ולהפך נידונים כוונת החזרה בזמן הקריאה והשהייה במקום. מושגי פרוז ומוקף בני יומם אינם נקבעים רק לפי הכתובת הרשומה.
האם שאלת הזמן הקובע לנוסע הוכרעה בשיעור לשיטה אחת?
לא. הוצגו דרכים שונות בפירוש זמן הקריאה והשלכות אפשריות של מעברים בין עיר לכרך. פרטי הבירור הושארו להמשך, ואין להפוך דוגמה לפי שיטה אחת להוראה מוסכמת.
מה מקומם של פסוקי החסד והגאולה שהוזכרו?
פסוקי החסד הובאו כמנהג תימן לפני הקריאה, ופסוקי הגאולה כמנהג הכפלה המשתף את הציבור בקול שמח. הדיון מבחין בין מנהגים אלה לבין ברכות החובה ודיני כתיבת ותפירת המגילה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר לאיש להתחפש לאישה בפורים או בחתונה כדי להצחיק?
מעשה רוקח חידושים מאת רבינו אברהם ז"ל בנו של רבינו:
ונשות בני ישראל גם כי רובם ניצולות מזה העון, ר"ל לאו 'לא יהיה כלי גבר וגו'', הנה קצתם הם נכשלות בו מצד פתיותם. וזה, שבחופותיהם יתדמו לגוים, ותצנוף האשה מצנפת או כובע, ותקח בידה סייף, ותצא במחול לפני האנשים.
ונשים בתועבה הזו. ולא יעלה בדעת שמפני היותה כלה הותר לה איסור תורה... וכבר היה זה נעשה במצרים, והיו נכשלים בו גדולים. עד שבטלנו אותו ומחינו זכרו. וכן היה החתן יוצא לאשה המקשטת תקשט אותו, וזה מכלל עדי אשה ואסור לעשותו. וראוי להזהר מזה, ולא יסמכו בו על הנשים וכו'.
שלום למר
אנחנו ספרדיים,
החמיץ מגילה ביום שישי: האם אפשר להשלים בשבת?
אכילה לפני קריאת המגילה בערב ובבוקר לדעת רבנו הרמב"ם
מה בנוגע לאכילה לפני קריאת המגילה בערב ובבוקר לדעת רבנו הרמב"ם?
פורים וכיפורים...
פורים הנו "יום טוב" וקריאת התורה שלו דוחה את הקריאה הרגילה, אם כן, מדוע שחל פורים בירושלים להיות בשבת לא דוחים את הקריאה של השבת, אלא עושים קריאה בדומה לר"ח שחל להיות בשבת, דהיינו קוראים למפטיר 'ויבא עמלק' ונמצא כי רק הפטרת השבוע נדחית ולא הפרשה כולה? יתר על כן, בפורים עולים ג' גברי, בעוד שנקבע כי בימים שאינם מותרים בעבודה אבל אינם ימי שבתון לא יפחתו מ - ד' גברי. שכן, בר"ח (שבעבר היה אסור בעבודה) ובחולו של מועד קוראים ד' גברי. לעניינו, בתעניות אשר אינן אסורות בעבודה הרי עולים ג' גברי וכך גם חנוכה שאינו אסור. ברם, בפורים מותרת רק מלאכה שיש בה משום שמחה.
מתנות לאביונים בהעברה בנקאית: מתי הכסף נחשב נתינה?
שלח מאכל חלבי לחבר שאכל בשרי או מיני מתיקה לחבר סוכרתי, האם יצא י"ח מצוות משלוח מנות?
האם על שולח המנות לבדוק ולוודא איזהו מזון שחברו מנוע מלאכול מסיבות כלשהן?
האם ניתן לצאת י"ח משלוח מנות גם בשליחת תבלינים?
שלח לחברו עוף או בהמה שחוטים או בשר חי, האם יצא ידי חובתו?
מגילת אסתר עם טעמים/פיסוק בדיו
שלום.
מגילת אסתר כשרה שהוסיפו בה סימני הטעמים/פיסוק בדיו (שחור או צבע אחר), האם יוצאים ידי חובה בקריאה בה
מי שלא שמע מלה אחת בעת קריאת המגילה - האם יצא ידי חובה?
האם הדין זהה במקרה שקורא המגילה דלג על מלה בקריאתו?
היש קשר בין הדין של קריאת המגילה למפרע או לסירוגין?
איך מתקשר עם ההלכה שהלועז ששמע קריאה בעברית יצא י"ח למרות שאיננו מבין את השפה?
האם יש ביזיון בהעמדת מגילה הפוכה בתוך בית המגילה?
לכבוד מו"ר
בענין בית מגילה עם העמוד, יוצא שמכניסים את המגילה לבית מגילה אז אם מעמידים אותה על מקום החלק יוצא שהמגילה הפוכה האם יש בזה משום בזיון ואין להעמידה אלא להשכיבה
אודה לרבינו על התשובה