האם סופר שמכר מגילת אסתר חייב לכלול את ״חסדי״ ללא תשלום נוסף?
רכשתי מגילת אסתר עפ"י מסורת תימן חדשה ישירות מסופר תימני לאחר ביצוע התשלום התברר שהמגילה אינה כוללת "חסדי". ובאם ארצה גם דף חסדי עלי לשלם תשלום נוסף מה דעת הרב בנדון?
נסיעה לירושלים בפורים עשויה לשנות את יום קריאת המגילה, אך השאלה אינה רק היכן מתגוררים בקביעות. הכוונה מראש, שעת המעבר ועיכוב בלתי צפוי נבחנים לפי שיטות שונות. ההבחנה בין צאת הכוכבים לעלות השחר, ובין זמן קובע אחד לשני זמנים, מסבירה מדוע אותו מסלול נסיעה עשוי לקבל תשובות שונות.
האזינו להבחנה בין זמן קובע אחד לשני זמנים, ולמשמעות הכוונה ושעת הנסיעה בין עיר לכרך.
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר עשויים לקבל את דין המקום שבו הם שוהים בפורים. בהלכות מגילה וחנוכה, פרק ראשון, הרמב״ם תולה את הדין גם בדעת האדם לחזור למקומו ״בזמן קריאה״. המחלוקת בפירוש המילים הללו נוגעת לעצם הזמן הקובע ולשאלה אם יש זמן אחד לכל אדם, או זמן לפרזים וזמן אחר למוקפים.
לפי הביאור המעמיד זמן אחד, ליל ארבעה עשר — זמן הקריאה של רוב העולם — קובע את מעמד האדם. לפי פירושים אחרים אפשר לדון בחיוב של ארבעה עשר לפרזים ובחיוב של חמישה עשר למוקפים בנפרד. ממילא עולה גם שאלת חיוב כפול למי שנמצא בכל אחד מן הזמנים במקום אחר. אין לערב את השיטות ולתת לכל מסלול נסיעה תשובה אחידה.
בביאור הרב יוסף קאפח לדברי הרמב״ם, צאת הכוכבים של ליל ארבעה עשר קובע את המעמד. מי שתכנן להיות בירושלים בשעה זו נידון כמוקף גם אם ישוב בהמשך הלילה לעיר פרוזה; יום הפורים שלו נשאר חמישה עשר. ולהפך, בן ירושלים שהתכוון להיות בעיר פרוזה בזמן הקובע נידון כפרוז, אף אם יחזור אחר כך לירושלים.
יש הבדל בין תכנון כזה לבין אונס בלתי צפוי. מי שהתכוון לשוב לפני הזמן הקובע ונתעכב מחמת תקלה שלא צפה, אינו נקלט בהכרח במקום העיכוב בניגוד לכוונתו. בשיעור הובא מעשה בנסיעה מירושלים לנווה דקלים: הכוונה הייתה לצאת לפני הלילה, אך הנהג איחר באופן בלתי צפוי. לפי הביאור האמור נשמרה הכוונה המקורית, והקריאה הייתה בארבעה עשר.
שהייה בשבת אינה דומה לתקלה מפתיעה. מי שמתארח בשבת במקום מסוים ויודע שלא יוכל להגיע ליעדו לפני צאת הכוכבים, אינו יכול לתאר את העיכוב הצפוי כאונס בלתי צפוי. לפי ביאור הרב יוסף קאפח יש לתכנן את הנסיעה מתוך ידיעה שהמקום בזמן הקובע עשוי לקבוע את יום החיוב.
מוסר השיעור מצדד בביאור רבי חיים בן עטר: גם לשיטה שיש זמן קובע אחד, אין הכרח שתחילת הלילה לבדה תקבע. הרמב״ם כתב ״בזמן קריאה״ ובפירוש המשנה ״בליל ארבעה עשר״; קריאת הלילה כשרה כל הלילה. לפי הביאור הזה, כשהאדם מתכנן להגיע למקומו במהלך הלילה לפני עלות השחר, בעוד נשאר זמן לקריאת הלילה, אפשר לדונו לפי המקום שאליו התכוון לשוב.
זו מחלוקת בתוך הבנת השיטה של זמן אחד, ולא אימוץ של שיטת שני זמנים. ההצעה אינה לדחות את הקביעה עד סוף יום ארבעה עשר: חיוב המגילה כולל קריאת לילה וקריאת יום. ההסבר גם אינו נשען על קביעה שקריאת היום חשובה יותר. ההבדל הוא אם נדרשת שהייה במקום מתחילת זמן הקריאה, או שחזרה בתוך זמן קריאת הלילה מספיקה.
לכן הובחנה בשיעור דעת מוסר השיעור מן ההדרכה למי שנוהג כדעת הרב יוסף קאפח. עצם קיומו של ביאור מקל יותר אינו מוחק את השיטה שעל פיה אדם רגיל לנהוג.
לבן עיר שכבר קיים את פורים בארבעה עשר ורוצה לעלות לירושלים, הוצעה דרך להימנע מן המחלוקת על חיוב נוסף: לצאת רק לאחר עלות השחר של יום חמישה עשר. כך לא היה בירושלים בזמן הקובע גם לפי השיטה הדנה בליל חמישה עשר בנפרד, והוא יכול להשתתף בסעודת פורים בלי להתחייב משום כך מחדש במצוות היום.
מי שעולה במהלך ליל חמישה עשר נכנס למחלוקת. לפי שיטת זמן אחד כבר נקבע חיובו בארבעה עשר; לפי שיטות אחרות עשוי להתחדש חיוב במוקפים. בהקשר הזה הובאה הנהגה לחשוש ולקיים שוב את מצוות היום בלא ברכה על קריאת המגילה, ולא להכריע מספק שיש לברך שוב. גם השאלה אם מי שנאנס והפסיד קריאה יכול להשלים את חסרונו באמצעות מעבר לירושלים תלויה במחלוקת, ואינה פתרון ודאי.
מסקנת הדברים
בתכנון נסיעה בפורים יש להבחין בין מקום המגורים, הכוונה מראש ושעת המעבר. בביאור הרב יוסף קאפח הזמן הקובע הוא צאת הכוכבים של ליל ארבעה עשר; מוסר השיעור מצדד בביאור המאפשר חזרה במהלך הלילה לפני עלות השחר. למי שכבר חגג בארבעה עשר ומבקש להימנע מחשש חיוב נוסף בירושלים, הוצעה עלייה רק לאחר עלות השחר של חמישה עשר.
האם מקום המגורים הקבוע לבדו קובע את יום הפורים לנוסע?
לא. דין בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר תלוי גם בכוונה לחזור ובזמן הקובע. בביאור הרמב״ם שהובא בשיעור יש מחלוקת אם צאת הכוכבים או סוף זמן קריאת הלילה קובע, וכן מחלוקת אם יש זמן קובע אחד או זמנים נפרדים לפרזים ולמוקפים. לכן יש לבחון את המסלול לפי השיטה שבה נוהגים.
מהו הזמן הקובע בביאור הרב יוסף קאפח לדברי הרמב״ם?
צאת הכוכבים של ליל ארבעה עשר קובע את מעמד האדם כפרוז או כמוקף. מי שתכנן לשהות אז בירושלים נידון כמוקף גם אם יחזור אחר כך לעיר פרוזה; מי שתכנן להיות בעיר פרוזה נידון כפרוז גם אם ישוב בהמשך לירושלים. עיכוב בלתי צפוי נבחן בנפרד מן התכנון המקורי.
האם תקלה בלתי צפויה בנסיעה משנה בהכרח את יום החיוב?
לפי ביאור הרב יוסף קאפח שהובא בשיעור, מי שהתכוון לחזור לפני הזמן הקובע ונאנס בתקלה שלא צפה אינו נקלט בהכרח במקום העיכוב בניגוד לכוונתו. לעומת זאת, שהייה בשבת שממנה ברור מראש שלא יוכל לצאת לפני צאת הכוכבים אינה אונס בלתי צפוי.
במה חולק מוסר השיעור על קביעת צאת הכוכבים בלבד?
מוסר השיעור מצדד בביאור רבי חיים בן עטר שלפיו חזרה מתוכננת במהלך ליל ארבעה עשר, לפני עלות השחר ובעוד נותר זמן לקריאת הלילה, יכולה לקבוע לפי המקום שאליו התכוון לחזור. הנימוק הוא לשון ״בזמן קריאה״ והכשר קריאת הלילה במשך כל הלילה, ולא העדפת קריאת היום.
האם לפי השיעור אפשר לדחות את הזמן הקובע עד סוף היום?
לא. הביאור המאפשר חזרה במהלך הלילה מתייחס לסוף זמן קריאת הלילה, לפני עלות השחר. חיוב המגילה כולל קריאה בלילה וקריאה ביום, ולכן אין להסיק ממנו שניתן להמתין עד סוף יום ארבעה עשר כדי לקבוע את המעמד.
מתי יעלה לירושלים בן עיר שרוצה להימנע מחשש חיוב נוסף?
לבן עיר שכבר קיים את פורים בארבעה עשר ורוצה להימנע מן המחלוקת הוצע לצאת לירושלים רק לאחר עלות השחר של חמישה עשר. כך לא היה בירושלים בזמן הקובע גם לשיטה המעמידה זמן נפרד למוקפים, והוא יכול להשתתף בסעודה בלי להתחייב מחדש משום כך.
מה הובא לגבי בן עיר העולה לירושלים בליל חמישה עשר?
עלייה במהלך ליל חמישה עשר נכנסת למחלוקת בין שיטת זמן קובע אחד לשיטות העשויות לחייב בשני הזמנים. בשיעור הובאה הנהגה לחשוש ולקיים שוב את מצוות היום בלא ברכה על קריאת המגילה. אין להסיק מכך חיוב ודאי בברכה נוספת, וגם אין זו דרך ודאית להשלים קריאה שהוחמצה.
רכשתי מגילת אסתר עפ"י מסורת תימן חדשה ישירות מסופר תימני לאחר ביצוע התשלום התברר שהמגילה אינה כוללת "חסדי". ובאם ארצה גם דף חסדי עלי לשלם תשלום נוסף מה דעת הרב בנדון?
ערב לזכרו של ר' ניסים חבשוש ע״ה
שלום לכבוד הרב
כשרבינו כתב: "השמיט בה הסופר אותיות או פסוקים, וקראן הקורא על פה-יצא"
לשון רבינו "יצא"-זהו בדיעבד?
תודה רבה
האם הדין זהה במקרה שקורא המגילה דלג על מלה בקריאתו?
היש קשר בין הדין של קריאת המגילה למפרע או לסירוגין?
איך מתקשר עם ההלכה שהלועז ששמע קריאה בעברית יצא י"ח למרות שאיננו מבין את השפה?
לק"י
לכבוד הרב ערוסי שלום רב!
האם אני יוצא ידי חובה כאשר אני מאזין לדיסק של קריאת המגילה בעודי קורא עמו בלחש מתוך מגילה כשרה?
מורנו ורבנו הנכבד שליט"א יש עמותות שכרגע מפרסמות לתרום להם והם יתנו מתנות לאביונים ביום פורים וכך המצווה תחשב לתורמים כאילו נתנו ביום פורים. האם שיטה זו טובה לנו?
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו, שלום רב פסק רבנו הרמב"ם בהלכות תעניות "משנכנס אב ממעטין בשמחה" ושם גם ביאר מהו המיעוט (בניין נטיעה וכו'). אולם לא הזכיר רבנו בהלכות מגלה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (אלא רק ביום פורים כתב שלא מתענים ולא מספידים) לפיכך נתעוררו לי שתי שאלות
1. מה הכוונה "להרבות בשמחה"? הרי את כל המצוות צריך לעשות בשמחה וכ"פ רבנו בסוף הלכות לולב.
2. האם רבנו התעלם מאימרת חז"ל זו "משנכנס אדר מרבין בשמחה" כיוון שלא נתבארה אצל חז"ל כמו שביארו "משנכנס אב ממעטין בשמחה"? בברכה דוד משה