ספר המצוות - מצוות עשה חלק כא

גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?

הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום? 

באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?

האם מבואה זו לא תתחייב במזוזה היות ואינה מקיימת התנאי של מידות ארבע אמות על ארבע אמות?
עשרת התנאים שמנה הרמב"ם לחיוב המזוזה, האם חלים גם על שערים המביאים לבית דירה למרות שאינם מקורים?
באילו נסיבות לא יתחייבו במזוזה אף מבואות או חדרים המביאים אל מקום שימוש האדם?

האם החיוב שלהם בצום תלוי ברמת הצער הנגרם להם כתוצאה מהשפעות הצום?
מה נאמר בתלמוד וכיצד פסק הרמב"ם בחיובי נשים בנסיבות האמורות בצומות השונים?
האם רשאיות נשים במצב האמור להחמיר על עצמן ולצום ביום זה?

באלו תנאים גזרו חכמי ישראל על איסור הטמנת התבשיל אפילו מערב שבת?

האם ההיתר להחזיר את הכיסוי תלוי ברמת הבישול, דווקא לתבשיל שנתבשל כל צרכו?

מה יהיה הדין לשיטת הרמב"ם כפי שמסביר מהרי"ק שהפלטה למרות שהיא מכוסה נחשבת אש לכל דבר?