תכנים לקריאה נוספת
"אין בישול אחר בישול", האם כולל היתר בשבת לערות מים מכלי ראשון על עלי תה?
האם הכלל הנ"ל בבישול דווקא או אף אין בישול אחר אפיה או אחר קליה או אחר צליה?
מה פסק הרמב"ם בכלל זה ומהי שיטתו של מרן השו"ע בקשר עם הכלל הנ"ל?
הניתן להשוות את דין עלי התה אשר טרם שיווקם לצרכנים עוברים תהליך קליה לדין פולי הקפה שקולים אותם קודם לטחינתם?
תחנון בימי ניסן
לכבוד הרב שלום,
עפ"י פסיקת הרמב"ם בימי חודש ניסן- ממשיכים באמירת התחנון כרגיל,
והרי במסכת סופרים כתוב במפורש שאין אומרים תחינות בימי ניסן.
בתודה, אלעד.
מאכלות אסורות
שלום לכבוד הרב
איני יודע אם כאן המקום לשאול ששאלתי אינה הלכה למעשה באופן מיידי אלא שאלה שהתעוררה תוך כדי לימוד
אך לצערי אין לי עם מי לברר
במהלך לימוד מאכלות אסורות התקשיתי בהבנת הלכה מסויימת
פרק ה הלכה י"א
"עובר שהוציא ידו או רגלו נאסר אותו אבר לעולם בין שחתכו קודם שתשחט אמו בין שחתכו אחר שנשחטה אמו . ואפילו החזיר אותו אבר למעי אימו ואחר כך נשחטה או נולד הולד וחיה כמה שנים הרי אותו האבר אסור משום טריפה. "
אינני מבין הלכה זו ובאיזה מקרה מדובר
מדוע לא מוציאים את פירוש רבנו סעדיה עדני על הרמב"ם ? הוא כבר למעלה מ500 שנה בכתב יד!
כולנו יודעים את עבודתו הכבירה של הגאון האמיתי רבי יוסף קאפח זצוק"ל להוציא כתבי חכמי תימן לאור. בכתבים אלו רואים בעליל איך חשיבתם ופסיקתם של הקדמונים הייתה קרובה מאוד לזו של הרמב"ם, דהיינו שיטת הרמב"ם היא שיטת יהדות תימן. לכן אני שואל, מדוע מכון מש"ה אינו משקיע בפירושי חכמי תימן על הרמב"ם כגון רבי סעדיה עדני שהיה חכם מעמיק ביותר (יצא לי להתוודע לפירושיו הקצרים והקולעים), כך יוכלו בחורי הישיבות ללמוד סוגיות ש"ס ורמב"ם עם פירושי אבותיהם הקדמונים, שיראו איך הם הבינו את דברי הגמרא בצורה כ"כ בהירה.