ברית בירושלים, קריאת מגילה וסעודה נשמעו כתכנון מוצלח לבן רמת גן. אבל הביקור סמוך לכניסת הפורים חשף שאלה אחרת: באיזה רגע נקבע יום החיוב, ומה קורה כשמגיעים מעיר אחת ומתכוונים לחזור לאחרת? השיעור מציג את המחלוקת ואת המבוכה שעלולה להיווצר כשהתכנון נעשה לפי שיטה אחרת מזו שהאדם נוהג בה.
האזינו לדוגמאות, ולפני מעבר בין ירושלים לערי הפרזים בררו מראש את זמני ההגעה והחזרה לפי השיטה שבה אתם נוהגים.
תכנון מוצלח לכאורה, ושאלה שלא נבדקה
מעשה בבן רמת גן שהוזמן לברית בירושלים סמוך לכניסת הפורים. התכנון כלל ברית, תפילה, קריאת מגילה וסעודה, ולאחר מכן חזרה באותו לילה. דווקא המפגש בין הזמנים והמקומות יצר קושי: אין להניח שהקריאה במקום הביקור תוציא אותו בהכרח ידי חובתו.
לילה או יום — ההבדל בין השיטות
לפי פירוש שיטת הרמב״ם שאנו נוהגים בו כאן, המועד הקובע הוא צאת הכוכבים של ליל ארבעה עשר. בן רמת גן שהיה אז בירושלים נדון במקרה המתואר כמוקף, וחיובו נדחה לחמישה עשר גם כשהוא מתכנן לחזור באותו לילה. לפי שיטה זו, קריאה של ארבעה עשר אינה הקריאה שבה הוא חייב, והברכה עליה מעוררת חשש לברכה לבטלה.
לעומת זאת, שיטת השולחן ערוך מתוארת כתולה את הדבר ביום ארבעה עשר ובמקום שבו הוא מתכנן להיות אז. לכן באותו תכנון, כשהוא עתיד לחזור לרמת גן, נוהגים הקוראים על פי השיטה הזאת אחרת. אין לטשטש בין שתי השיטות ולהציג את אחת מהן כהוראה מוסכמת לכל הקהילות.
שינוי התוכנית עלול לשנות את התוצאה
מה יקרה אם לאחר הקריאה בלילה האדם ייאנס להישאר בירושלים, או יחליט להאריך את שהייתו? כאן מתעוררת המבוכה המוצגת בדיון: שינוי השהייה עשוי להשפיע על סיווגו ועל זמני החיוב לפי השיטה הנידונה. מוזכרים מצבים של קריאה בשני ימים ואף אפשרות שלא יקרא לא בארבעה עשר ולא בחמישה עשר. כל מקרה כזה דורש בירור של פרטי השהייה והכוונה, ואין להסיק ממנו תוצאה בלי לבדוק אותם.
גם הוצאת בני הבית תלויה ביום החיוב
מובא גם בן ירושלים היוצא לקריית אונו אחרי צאת הכוכבים של ליל ארבעה עשר ומגיע לפני תחילת היום. לפי הפירוש הנמסר בדעת הרמב״ם, מעמדו כמוקף נשאר במקרה הזה. לכן אין הוא קורא באותו זמן לבני הבית הפרזים כדי להוציאם: זמני חיובו וחיובם אינם זהים.
הדוגמאות מלמדות מדוע בירור מאוחר, אחרי הנסיעה או אחרי הברכה, מסבך את המצב. יש לשאול מראש, להציג את זמני ההגעה והחזרה ואת כוונת השהייה, ולשמור על דרך הפסיקה והמנהג שהאדם נוהג בהם. העיון המוצע הוא בשיטות ובמקרים שנמסרו, ואינו לוח נסיעה אחיד לכל אדם.
מסקנת הדברים
מעבר בין ירושלים לערי הפרזים סביב הפורים דורש בירור מוקדם. המחלוקת על הרגע הקובע עשויה לשנות את יום הקריאה ואת האפשרות להוציא אחרים. תכנון נסיעה על פי שיטה אחת אינו מוכיח שהתוצאה מתאימה גם לנוהגים בשיטה האחרת.
מתי נקבע יום הפורים של מי שעובר בין ירושלים לערי הפרזים?
לפי פירוש שיטת הרמב״ם הנמסר כאן, המועד הקובע הוא צאת הכוכבים של ליל ארבעה עשר. שיטת השולחן ערוך מתוארת כתולה את הדבר ביום ארבעה עשר ובתכנון השהייה. לכן יש לברר את פרטי ההגעה והחזרה לפי השיטה שבה נוהגים, ואין תשובה אחידה לכל מסלול ולכל מנהג.
האם בן רמת גן המבקר בירושלים יכול לצאת בקריאה של ארבעה עשר?
בדוגמה שנמסרה, הוא נמצא בירושלים בצאת הכוכבים של ליל ארבעה עשר ומתכוון לחזור באותו לילה. לפי פירוש הרמב״ם המוצג, חיובו הוא בחמישה עשר, ולכן קריאת ארבעה עשר אינה מוציאה אותו ואף מעוררת חשש לברכה לבטלה. לפי השיטה האחרת שהוצגה נוהגים אחרת, ואין להחיל את התוצאה בלי תנאי המקרה והשיטה.
האם בן ירושלים שהגיע לקריית אונו יכול להוציא את בני הבית הפרזים?
במקרה המתואר, הוא יצא מירושלים אחרי צאת הכוכבים של ליל ארבעה עשר. לפי הפירוש הנמסר בדעת הרמב״ם, הוא עדיין נדון כמוקף ואינו מוציא אז את בני הבית הפרזים, מפני שיום חיובו שונה משלהם. יש לברר מראש את זמני המעבר ואת השיטה הנהוגה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
שכח ואכל ביום תענית אסתר שהוקדמה ליום ה', האם רשאי להתענות למחרת (ערב שבת)?
מדוע נמנעו מלהתענות תענית זו בערב שבת כנהוג בתעניות אחרות (עשירי בטבת)?
מהם הכללים שנקבעו ע"י מייסדי המנהג במקרה שהוקדמה התענית ליום חמישי בשבוע?
הסוברים שרשאים להתענות בע"ש, כיצד יתמודדו עם בעיות הלכתיות כגון: אמירת עננו, קריאה בתורה ועוד?
כיצד מפרש הרב את דברי הרמב״ם על שתיית יין והירדמות בסעודת פורים?
הרמב"ם כתב בהלכות מגילה: "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות".
וכבוד הרב ענה כבר לכמה שואלים שהדרך הנכונה להשתכר שהיא לשתות יותר משיעורו וללכת לישון כאשר חש כאב בראשו. אך במחילה מכבוד הרב, נראה שדברי הרב לא מוזכרים בדברי הרמב"ם. לכאורה משמע מדברי מורנו שההירדמות לא נובעת מרצון אישי כדברי הרמ"א, אלא משכרותו.
שתייה כאכילה — אז למה היין אינו מנה במשלוח מנות?
סעודת פורים לאבל
לכבוד הרב שלום וברכה אבל שחל פורים בתוך שבעת ימי אבילותו, האם מותר לו לסעוד סעודת פורים ככל האדם. או שחלים עליו מגבלות מסוימות. (לפי הרמב"ם והגר"י קאפח).
בתודה
האם ניתן לקיים מתנות לאביונים בפורים מכספי מעשר?
לרמב"ם שמעשרות מדין צדקה בהלכות מתנות עניים. מתנות לאביונים גם ניתן לתת ממעשרות או בנפרד?
ערב פורים
לק"י
שלום כבוד הרב,
מתי יש לחלוץ תפילין בערב פורים? האם לאחר ערבית או לאחר קריאת המגילה
בברכה
מתנות
שלום למארי, האם רבינו מזכיר מה שיש בשיטות אחרות שאוסרות על אבל תוך שנתו לקבל משלוח מנות? ומה לגבי מתנות בכלל בין בעל לאשתו, שמביא לה ביום הולדת וכיו"ב?
מתנות לאביונים בספק
אדם שגר במקום שעושים פורים יומיים מספק ופורים יוצא שישי ושבת, האם יכול לתת מתנות לאביונים פעם אחת ביום שישי ואז יוצא שאם באמת צריך לחגוג פורים בשישי אז נתן מתנות לאביונים בשישי ואם בשבת אז נתן בזמן קריאת מגילה שיוצא ידי חובה כמו בני הכפרים שמקדמים ליום הכניסה?
עשרת בני המן במגילה: האם חייבים עמוד שלם?
פורים
לכבוד הרב שלום!
רציתי לדעת מה היה המנהג/מנהגים בתימן לגבי תחפושות בפורים והאם הרמב"ם או מהרי"ץ מזכירים זאת
תודה
מגילת פורים לנשים
שלום לרב
אדם שקורא מגילת אסתר לאשתו בבית. מה הדין בעניין הברכות הראשונות והאחרונה? מי מברך ומה מברך. בבקשה אם אפשר לנמק את התשובות.
תודה רבה ויישר כח.