תכנים לקריאה נוספת
דבר מלכות
שלום לכבוד הרב
כל שבוע יוצאת מעיין חוברת בשם דבר מלכות מטעם חב"ד.
בחוברת הזאת יש לימוד שבועי של רמב"ם יומי דף יומי פרשת שבוע ועוד דברי תורה.
השקית עטופה בניילון. האם אחרי הפתיחה אפשר לזרוק את הניילון לפח או שזה כמו נרתיק של תפילין שאסור?
מי רשאי ומוסמך, עפ"י משנת הרמב"ם, להתקין בימינו יום טוב?
האם אחד המבחנים לאמירת ההלל ביום העצמאות הינו על בסיס השקפה אידיולוגית או תלוי ביחס המדינה לעולם התורה? מדוע לא תהיה לחכמי דורינו סמכות לקבוע יו"ט והרי הרמב"ם קובע שבי"ד שלאחר התלמוד מוסמכים גם לתקן תקנות לבני קהילתן? כ
יצד, אם כן, ומהו המתכון להודאה לה' ע"י ציבור שנעשו לו ניסים גדולים באופן שלא יראה כתוספת על התורה?
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'
מי שנפטרו לו כמה מקרוביו, היש עליו לקרוע מספר קרעים כמספר הנפשות שנפטרו?
אם המשפחה ששכלה את ילדיה ובעלה לאחר שהשלימה "שבעה" על מות אחיה, כיצד תנהג בקריעה?
עקב הטרגדיה האיומה שהכתה בנו, מה מוטל על כל יהודי ירא שמים לעשות ולפעול?
מנהג בתר תלמודי
תודה רבה כבוד הרב,תשובתך לשאלה אודות מנהג בתר תלמודי הייתה:
גם לפי רבנו, יש תוקף למנהגים בתר תלמודיים, גם בתחום איסור והיתר וגם בדיני ממונות וגם בענייני תפילות ומועדות.
אלא שלפי רבנו, הוא בודק כל מנהג לגופו, אם יש בו משהו שהוא מנוגד להלכה, או לאמונה, או מביא למידות רעות הוא פוסלו, ואם אין בו פגמים כנ"ל, רבנו אינו מבטלו, אבל הוא אישית לא נוהג בו, אלא אם יש לאותו מנהג שורש תלמודי.
שאלת המשך ברשותך:
האם יש היתר לעשות איפור קבוע בעיניים?
ברצוני לדעת האם יש היתר מוסמך לגבי איפור קבוע, המאפרת אומרת שהרבה דתיות עושות איפור קבוע.
עשר תעשר
יש בימינו רבנים הי"ו (וגם הרמ"א הזכיר את זה) שדורשים לרבים שנתינת מעשר כספים 100% גורמת לאדם שיהיה עשיר לא משנה מה ושהפסוק בדברי הנביאים "ובחנוני נא בזאת וכו.." מדבר על העניין הזה. האם באמת אפשר להבטיח דברים כאלה?
פנאי
שלום וברכה למארי,
קיבלתי לידי ספר שיצא לאחרונה המכיל הלכות שונות ומגוונות על פני תקופה ארוכה בדברי ימי עמנו,אודות יחס ההלכה,ההשקפה, והפוסקים לניצול שעות הפנאי בכל הקשור לטיולים,ספורט,נופש,תרבות וכו'.
נראה לעניות דעתי ,כי נושא זה,כפי שציין מחבר הספר,הינו נושא חשוב מאד לימינו אלה בהם שעות הפנאי,גם אצל שומרי תורה ומצוות,הולכות ורבות,וההיצע רב ומגוון.
המחבר מצטט מקורות רבים מרבנו לכאן ולכאן;מקומות שרבנו "מחמיר" בהם (למשל הלכות תלמוד תורה) ומקומות שרבנו "מקל" בהם (למשל היחס לפעילות גופנית ב"הלכות דעות").